החלל הריק בהצגה "נקודת האל-חזור"

מאת: יעל פינקלשטיין

ההצגה, העוסקת באלימות כלפי נשים, מתמקדת ביום בחיי רווית, עובדת סוציאלית באגף השיקום לאלימות במשפחה בכלא, המלווה שני אסירים שהורשעו באלימות כלפי נשותיהם וחולמים לחזור לחייהם הקודמים. יום שאחריו שום דבר לא יישאר אותו הדבר.

במרכז הבמה מוצבת קונסטרוקציה של צינורות ברזל, שנראית כמו תיבה גדולה ללא קירות. בקיר האחורי, המהווה כמסך, מוקרנים עדויות הנשים הנפגעות שהן נוכחות נפקדות בהצגה.

ב"נקודת האל־חזור", החלל הריק אינו בחירה אסתטית בלבד, אלא כלי המגדיר את יחסי הכוחות ואת מנגנוני השליטה המודרניים. השימוש בריק מתבצע בשלוש רמות המצטלבות זו בזו. בראשונה, המבנה הקינטי מהווה ככלא וכהיעדר. שלד הצינורות החשוף, ללא קירות או סורגים, משמש כלא עבור שני האסירים. הריק שבין הצינורות אינו ריק, אלא מהווה קיר אטום, האסירים אינם יוצאים מגבולות המבנה לאורך כל ההצגה. החלל הריק הזה ממחיש את המאסר הפיזי תחת מבט מתמיד, ובמקביל מעצים את הבית שנגוז מחייהם בעקבות האלימות. הצינורות החשופים הם רק זיכרון של שלד של בית, עדות לחיים שהתפרקו.

ברמה השנייה, החלל הריק נוכח בכלוב השקוף, המאפשר ריגול תדיר אחר האסירים, ובמקביל הריק זולג מהכלא אל חייה הפרטיים של העו"סית, רווית. המעקב הטכנולוגי והריגול המופעל נגדה על ידי בעלה, שמתגלה תוך כדי ההצגה. הופכים את קירות המשרד שלה לשקופים. החלל הריק מסמל את אובדן הפרטיות והמוגנות; במקום שבו הכל מנוטר, הקירות הפיזיים אינם מעניקים הגנה, והבית הופך לשלוחה של הכלוב השקוף שעל הבמה.

שלישית, הריק מהווה כעדות מזוקקת המוקרנת על המסך. בעדויות המוקרנות, השחקנים צולמו על רקע שחור מוחלט, בתוך ואקום, ללא רמזים של זמן או מקום. היעדר המיקום מעצים את הנוכחות של הדמויות וממקד את הצופה בעדותן המזוקקת. בתוך הריק הזה, אין לדמויות "קביים" של תפאורה להישען עליהם, מה שמחייב את הצופה למפגש ישיר וחשוף עם האמת שלהן.

ב"נקודת האל־חזור", החלל הריק הוא המקום שבו השקיפות הופכת לכלי שליטה, וההיעדר הופך לעדות החזקה ביותר למה שהיה פעם בית וביטחון.

"נקודת האל-חזור"

מאת ובבימוי: יעל פינקלשטיין

שחקנים: יעל מסנר, אלעד פייבל קונפינו, יוסי רחמני

שחקנים מצולמים: בהט קלצ׳י, נופר חיון, נועם צרפתי, יעל פינקלשטיין

דרמטורגיה: גד קינר

עיצוב תפאורה: יעל פינקלשטיין

תנועה: אהרונה ישראל

מוסיקה: פז מגן

תאורה: אורי מורג

וידאו: נמרוד צין

ההצגה צפויה לחזור לבמה בקרוב. שווה לעקוב אחר מועדים נוספים.