דבר העורכת

מאת: אירית ראב

למה לעזאזל להקים מגזין תיאטרון מקוון בימים טרופים אלו, בהם האח הגדול הוא מדורת השבט החדשה, ולאף אחד לא איכפת יותר מאיזו אופליה אובדנית או וויצק שנדפק מאדוניו? התשובה ניכרת בגוף השאלה. בימים אלו, בהם תיאטרון הפרינג' מכיל אינספור הצגות נהדרות ומאתגרות, שאף אחד לא שמע עליהן, שחקנים משובחים שאיש לא יזהה ברחוב, במאים מדויקים וקשובים שלאף אחד אין מושג אילו יצירות הם בראו, התיאטרון צריך להתעורר ולצעוק. על כן, מגזין מרתה יודעת נוסד. כדי להציע לתיאטרון הישראלי והעולמי בכלל, ולתיאטרון הפרינג' בפרט, על כל תכניהם ויוצריהם, במה גם ברשת. לאפשר לו לצעוק את מה שאף אחד לא מוכן להגיד – שהתיאטרון עדיין כאן. שאין שום סגירת מסך, שאף אחד לא שורק בכותלי התיאטרון, שאנשים מבקשים ליהנות קצת מהעמדת הפנים מול עיניהם.

_______

זה היה דבר העורכת של הגיליון הראשון של מרתה, אי אז ב-2012.

במבט לאחור, נראה שלא הרבה השתנה. "האח הגדול" הוא עדיין סוג של מדורת השבט, במאיות ובמאים דגולים מסתובבים ברחובות ואף אחד לא מבקש לעשות איתם סלפי, אנשים עדיין זקוקים להעמדת פנים אסקפיסטית, והתיאטרון עדיין זקוק לצעקה.

במהלך השנים, "מרתה יודעת" פרסמה אינספור כתבות וביקורות, ותמשיך לעשות זאת, אבל בצורה קצת אחרת.

המרחב הווירטואלי השתנה מעט. "מרתה יודעת" כבר לא לבד על הבמה, ויש הרבה אפיקי תוכן תיאטרליים מבורכים, החל באתרי אינטרנט וכלה במבקרות שפועלות בעיקר באינסטגרם ובטיקטוק, שמפרסמות תוכן באמת מעולה על תיאטרון. אבל בין רדיפה בלתי נלאית לטראפיק ועוקבים, לבין פרסום ביקורות על הצגות פופולריות עם הכוכבים הכי בוהקים, נדמה כאילו המהות האמיתית של כתיבה על תיאטרון ובמה, נותרה מאחור. המטרה המקורית של מרתה, להעניק במה ליוצרות ויוצרים, ולהעצים שיח מכבד ומשמעותי על תיאטרון נותרה בעינה. על אף ולמרות. אנחנו נמשיך לעשות זאת, אבל בצורה טיפה שונה. מדי 3-4 שבועות נוציא גיליון נושאי חדש, שיכלול ביקורות וכתבות, לצד יצירות מקוונות וטקסטואליות הקשורות באופן ישיר או עקיף לתיאטרון. בכך, הביקורת והתיאוריה, ישולבו בפרקטיקה וביצירה עצמה, ואתר מרתה יהווה כמעין תערוכה מתחלפת, אם תרצו, של האמנות המופלאה הזו, ויוכיח את דבריו של פיטר ברוק הגדול, שכל חלל הוא במה וכל אובייקט שהוא יכול להיקרא בכלים תיאטרוניים.

מערכת הכתבות נותרה אותה מערכת, אבל אנחנו תמיד נשמח לשלב כתבות חדשות, קבועות או זמניות, שיעשירו את השורות. [כתמיד, הקריאה מיועדת לכל, לא רק לכתבות. מוזמנות/ים לפנות למרתה לפרטים נוספים או להגיש קורות חיים ודוגמאות כתיבה במייל marthayodaat@gmail.com]