מאת: הדר אברבנאל
ההצגה "מקום טוב הכל רע" יצרה הד לא קטן בעקבות הזכייה בפרסים הצגת השנה, במאיות השנה, שחקנית השנה (נורית דרימר), ומחזה השנה בתחרות קיפוד הזהב לשנת 2023, ובפרסים הבימוי הטוב ביותר והמחזה הטוב ביותר בפסטיבל הקומדיה הישראלי 2022. מגיע להן לגמרי.
גיבור המופע הוא נחמי דרימר, אביהן של ענת ונורית, גבר בן 75 אותו מגלם נער (אמיר מיוחס). נחמי דרימר הוא דמות מלאת סתירות. הוא אב-ילד שמרגיש מבוגר כבר מגיל 17. הוא אדם שמרגיש גדול וקטן יותר מהחיים, שרוצה עוד, או אחרת. "האושר שלי יהיה אחר" – הוא אומר בהצגה.
מופע סביב הדמות הזו או סביב המשפחה שלה יכול להיות טרגי. קל לכתוב את הסיפור הזה כדרמה עם כמה דמויות עם רצונות מורכבים ומועקה שהקהל הולך איתה הביתה. במקום זה, זהו מעין קרקס-תיאטרון בובות ווס אנדרסוני שבו כל דבר על הבמה יכול להפוך לדבר אחר, או להיות מוטל בספק, אפילו מערכות יחסים. נורית וענת מציגות במקביל על במת התיאטרון לפני קהל ובסלון ביתן כאשר היו ילדות. הן פונות לקהל כ'אבא', הן שרות ורבות בזמן שנחמי מביים אותן, הן משתמשות באמצעים אמנותיים מגוונים כל כך (לא אעשה ספויילרים) שהופכים כל פעולה בימתית לדו-משמעית. הן שוזרות במופע רפרנסים אמנותיים ממדיומים שונים, וחומרים כתובים, מוקלטים, ומצולמים מהארכיון המשפחתי.
במחשבה שנייה, אני מתקנת את מה שאמרתי קודם. מופע על אדם דומה לנחמי דרימר יכול היה להיות מופע טרגי, אבל נחמי דרימר הוא מחזאי רדיקלי וסופר. הוא אדם שהתחכך עם האמנות ותעשיית האמנות, ומקדש את היצירה שלו ואת צדקתה. החגיגה התיאטרונית שיצרו נורית וענת דרימר, היא הדרך הראויה היחידה לעסוק במשפחת דרימר. התיאטרון, כך מספר המופע, הוא אינהרנטי לדמותו של נחמי דרימר, למערכת היחסים שלו עם בנותיו ושלהן איתו, ולמערכת היחסים של נורית וענת. נורית וענת דרימר ספגו בילדותן אמנות מרדנית מאמן מרדן, והביטוי שלה הוא היצירה הזו. החשיבה העצמאית, היצירתיות והרהיטות האמנותית ב-"מקום טוב הכל רע" כמו נובעות מדמות האב ומספרות בעצמן סיפור על משפחה.
בתוך הפלרטוט של נורית וענת עם התיאטרון, הזיכרונות המשפחתיים והקשר ביניהם, הן מגדירות גם את עצמן כאמניות שהכירו קודם כל את הדרך האחרת, שלא תמיד מקבלת קהל, שלא תמיד זוכה למחיאות כפיים ופרסים. העיבוד החי על הבמה שעושות נורית וענת לדינמיקה המשפחתית שלהן ולדמותו של נחמי מציג אותן כתלמידות שעוד לומדות מאביהן, ומחבר בעדינות וחוכמה את חקר הזהות המשפחתי שלהן עם זה האמנותי.
לצד זאת, ליצירה "מקום טוב הכל רע" יש מקום להתנקות ולהצמיח ענפים חדשים. העושר הבימתי משרת את המופע ואין לפגוע בו, אבל קל יותר לזהות רכיבים לא נחוצים/לא מהודקים בתוך יצירה טובה. יש אפקטים שאפשר להוריד, יש התרחשויות סימולטניות שיכולות להתקיים לבד, יש מקום לצמוח כיצירה יציבה, עקבית, אפילו שזה לא בדיוק הז'אנר. יש הרבה דברים שעובדים, ואפשר לפנות להם מקום לגדול. היצירה "מקום טוב הכל רע" יכולה לעוף על עצמה לגמרי ולהפוך ליצירה בת קיימא, שכאן כדי להישאר.
מקום טוב, הכל רע
תיאטרון האינקובטור
יוצרות: נורית וענת דרימר
שחקנים/ות: ענת דרימר, נורית דרימר, אמיר מיוחס
עיצוב במה: שיר סניור
עיצוב תאורה: עופר לאופר
הפקה: לירון ברכט
מועדים נוספים:
30/4/24 21:00 תיאטרון הבית, תל אביב-יפו
2/5/24 20:30 בית מזי"א, ירושלים
27/5/24 12:00 תיאטרון הבית, תל אביב-יפו
מרתה יודעת 