"גבע לא יכול להתאהב": לברוח לברלין ולגלות שהלב נשאר מאחור

מאת: אירית ראב

ביום שלישי בערב, לאחר יום עבודה עמוס בספרייה, בזמן שהיום פינה עצמו בעצלתיים למהומת הלילה שאיימה לפרוץ במלוא אונה, נסעתי למרכז הגאה בתל אביב, כדי לראות הצגה של תיאטרון "המשולש". לאחר המתנה במדרגות הכיסאות, בחלל הזכוכית המנוכר משהו של המרכז, עלינו לעבר האולם המושקע. על הבמה, חיכתה לה תפאורה מינימליסטית של ההצגה "גבע לא יכול להתאהב", כזו המסקרנת לראות את מה שיתחולל בה בעוד דקות אחדות. בין חילופי שלום וחיבוקים של בני משפחה של השחקנים, שהתיישבו לידי ובשורות לפניי, לבין בעיטות של הצופה הגבוה מאחורי, שלא מצא מקום לרגליו, החלה ההצגה.

היצירה, פרי מקלדתו של אמיר זלוטר ובבימויו של רום רזניק, שהופקה בשיתוף פעולה של "המשולש" והמרכז הגאה בתל אביב, מגוללת את סיפורו של גבע, צעיר תל אביבי הנפרד מבן זוגו, איתי, ובורח אל ברלין. שם, הוא מבקש לעשות ריסטרט נפשי ולמצוא מזור ללבו השבור בין סטוצים ופגישות מזדמנות שמספק עולם ה"גריינדר". אבל למרות שגבע כמה להתנתק לחלוטין מעברו ולהיעלם אל תוך הבדידות שהעיר הגרמנית מספקת, הלב שלו מבקש לחוש שוב את אותן תחושות שהתעוררו בו כאשר איתי היה לצדו. הוא פשוט לא יכול להגיד זאת במילים. כך, הוא מוצא את שטפן, גרמני טוב לב שעונה על כל הרובריקות, אבל עדיין, משהו שם חסר. ההצגה הזו מתארת באופן מדויק את רחשי הלב של דור ה-Z, הכמהים לאינטימיות ואהבה, אך נאלצים לפלס את דרכם במשעולי המציאות החברתית והביטחונית המורכבת, ולהתמודד עם העובדה שבשביל להשיג משהו, צריך אשכרה לעבוד בשבילו.

ההצגה המושתתת על כתיבה טובה למדי של זלוטר ובימוי אמין של רזניק, מתעצמת על ידי קאסט שחקנים מוכשרים ואנרגטיים, הכוללים את דניאל מיוני, אלון ליאור, תומר ברש ותום חודורוב. השחקנים מצליחים לנווט במיומנות בין סצינות קומיות וקצביות לבין רגעים בהם הכאב חשוף להחריד. בין אלו, הרשימו במיוחד תומר ברש, שגילם בצורה מצוינת את מגוון הגברים עמם נפגש גבע, וביניהם, את שטפן הבחור הגרמני הטוב דיו. בזכות ניואנסים מלוטשים למשעי ומבטא גרמני חמוד, הוא הצליח לגלם את דמותו של שטפן באופן מדויק ומכמיר לב. תום חודורוב המוכשר, המגלם את גבע, מצליח גם בהצגה זו, כמו ביצירות רבות אחרות בהן השתתף, ליצור דמות מרתקת. המשחק שובה הלב שלו, יוצר דמות עגולה ומעוררת הזדהות, כזו שמצד אחד בא לך לחבק אותו ולהגיד שיהיה בסדר, מצד שני בא לך לבעוט לו בתחת ולהגיד לו "תגיד, מה אתה דפוק? היה לך כזה בחור גרמני מתוק ביד ונתת לו להתחמק?", ומצד שלישי לומר לו בחברות אוהבת "אתה שם לב שאתה קצת חופר, נכון? פשוט תקשיב ללב שלך לרגע אחד."

התפאורה המינימליסטית בהצגה, שעוצבה על ידי נעם וויס בהחלט תרמה לעולם הברלינאי הנוטף שיק אוונגרדי וייחודי. אבל לצד זאת, היא כללה מסגרת התלויה מן הצוגים במרכז הבמה, שסייעה רק בסצינה אחת בסוף ההצגה. אמנם, היה זה כמעין אקדח שהופיע במערכה הראשונה, אבל עדיין, להיעזר באלמנט תפאורה לצורך סצינה אחת בלבד, מבלי להיעזר בו בדרכים שונות ליתר הסצינות, נראה טיפה תמוה, אם לא מיותר. בנוסף, ההצגה היתה שזורה במספר שפות, ובעיקרן עברית, אנגלית וגרמנית. על אף שמבחינה עלילתית זה תורם לחוסר ההבנה של גבע, ופוטנציאלית יכול להעצים את ההזדהות עמו, שימוש תדיר בשפות אלו, שלא כולן מובנות במלואן לקהל, עלול ליצור ניכור רב בקרב הצופים, ולפספס את המטרה של היוצרים.

Having said that, זו הצגה קצבית ומעניינת, הנוגעת בנושאים אקטואליים במיוחד, וכתובה באופן טוב. בזכות קאסט שחקנים משובח, ההצגה בהחלט מוכיחה את ההתמרה המבורכת שנוצרה בתיאטרון הלהטב"קי של היום. 

"גבע לא יכול להתאהב"

תיאטרון המשולש

מאת: אמיר זלוטר

בימוי: רום רזניק

דרמטורגיה: נמרוד דנישמן, רום רזניק

בהשתתפות: תום חודורוב, אלון ליאור, תומר ברש, דניאל מיוני

תפאורה: נעם וויס

תלבושות: מיכל גלזר

מוסיקה: יהונתן מגון

וידאו: נועם צפתי

תאורה: רותם אלרואי

עוזר במאי: ליאור פרז

מועדים נוספים:

27/5/26         20:00

28/5/26         20:00

15-16/6/26    20:00

---