מאת: אביבה רוזן
מבין שפע ההצגות שעולות כיום בתיאטרון, ההצגה "נער האופניים" של תיאטרון "החאן", סיקרנה אותי במיוחד, בעיקר בשל הוקרתי לספרו של אלי עמיר, שיש בו יותר משמץ אוטוביוגרפיה. הספר, שיצא בשנת 2018 וזכה בפרס ברנר, שופך אור נוסף על העלייה מעירק, על מצבה של מדינת ישראל בשנות החמישים, על יחסי הכוחות בארץ ועל יחסי עדות. כל זאת, דרך סיפורו של נער אחד, הכולל כמובן גם סיפור של התבגרות והתגברות, ואיך אפשר בלי סיפור אהבה.
ברור שהצגה לא יכולה להביא את כל מורכבויותיו של הספר, אבל היא בהחלט מביאה את המורכבויות האנושיות והפסיכולוגיות שלו בצורה מרגשת. לא פעם אחת עלו דמעות בעיני. היחסים הבינאישיים בין הגיבור, נורי, לבין סביבתו, החל בבני הקיבוץ ובני משפחתו, דרך יחסיו עם בעלת הבית בעלת המספר על היד ועמיתיו לעבודה, ועד לקשר הרומנטי שלו עם האשכנזייה מהאליטה שבחרה בו. כל מערכות היחסים הללו קמות לתחייה על הבמה בזכות שחקנים מוכשרים שעוברים במהירות רבה מתפקיד לתפקיד, ונורי אחד המשוחק להפליא על ידי איתי שור, שעומד על דקויות הגיבור הצעיר ומשחק אותו בחן רב שנכנס אל הלב.

כל אחד מהשחקנים האחרים, מלהטט בין מספר דמויות – יוסי עיני, מגלם את אביו של נורי, ומשכנע מאוד בדמות זאת, לצד גילום דמות נוספת, חשובה לא פחות. כך, גם ניצן לברטובסקי, שמגלמת לא פחות מארבעה תפקידים, ביניהם אחותו הצעירה של נורי, פאוזיה, ואת מיכל אהובתו האשכנזייה. שתי הדמויות כל כך שונות ומובחנות זו מזו, שצריך שחקנית מדויקת מאוד כמו לברטובסקי כדי לעשות את שתיהן גם יחד.
איה קפלן, המחזאית והבמאית, שמאחוריה שפע עצום של הצגות כגון "סיפור אהבה וחושך" של עמוס עוז, גם הוא ב"החאן", היא נכדה לאישה שעלתה מפולין ובנתה את עצמה בארץ. סבתו של בעלה, עלתה מאיראן ועברה תהליכים דומים של הגירה והתבססות בארץ. מעניין כי בהצגה, שבה מודגשים פערים וניגודים רבים בין האליטה האשכנזית לבין ההגירה מעירק, למשל, רואה קפלן את המשותף לעדות השונות: עלייה למקום זר ושונה, שליטה, התפתחות והתקדמות.
רמת המשחק הגבוהה, המוזיקה שמנוגנת על ידי שני נגנים שיושבים בשני צדי הבמה, התפאורה שאמנם אינה מרשימה אך מתאימה לאופייה של מדינת ישראל בשנות החמישים, חלוקתה של הבמה לשני מישורים, עם מזוודות וארגזים שמהווים מדרגות, (כמה סימבולי למדינה שכולה מורכבת מעלייה), כל אלו הופכים את ההצגה ליצירה מצוינת. אך, עדיין, הם אינם מסוגלים לגשר על פערים בעיבוד התיאטרלי של הספר ובהבנת היצירה במלואה, שנובעים מכך שכמובן, נבחר רק חלק קטן מעלילת הספר וגורמים למקטעים בהצגה ופערים בעלילה, שאינה עומדת לחלוטין בפני עצמה.
בשורה התחתונה, למרות החולשה שציינתי, שאולי ניכרת בעיקר למי שקרא את הספר ואהב אותו מאוד, ההצגה מרתקת.
נער האופניים
תיאטרון החאן
על פי הרומן מאת אלי עמיר
עיבוד ובימוי: איה קפלן
דרמטורגיה: דורי פרנס
תפאורה: יהודית אהרון
משתתפים: אודליה מורה-מטלון, איתי שור, אריה צ'רנר, בר שדה, יוסי עיני, ניצן לברטובסקי, ענאן אבו ג'אבר, שחר נץ.
תלבושות: סבלטנה ברגר
מוזיקה: אריאל ברט
תאורה: רוני כהן
תנועה: עמית זמיר
וידאו ארט: יערה ניראל
מנהלת הפקה: קרן אור גדון
עוזרת במאית: כנען אליאל
נגנים: יהודה סמית, בני קובר
מועדים נוספים:
10/4/23 17:00, 20:30
13/4/23 20:30
15/4/23 20:30
14/5/23 20:30
15/5/23 18:00