מאת: דנה שוכמכר
לרגל 25 שנים להצגה האיקונית "המורדים", שעלתה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1998, שוחחתי עם השחקנית והיוצרת לימור גולדשטיין, על הדמות המורכבת שגילמה בהצגה, על העבודה המשותפת עם הבמאי עמרי ניצן והמפגש המשותף עם שירי גולן- מי שגילמה אז את בתה וכעת הן מגלמות אחיות בהצגה "הורים איומים" בתיאטרון בית ליסין.
האם במהלך הקריאה הראשונה או החזרות הבנת שהמחזה עומד להיות להיט?
"כמובן שלא. זה מסוג הדברים שאתה בתור שחקן אף פעם לא יודע. חשבתי שזה מחזה נהדר ולקח זמן להבין שהבימוי נהדר באופן יוצא דופן. היה בסיס מצוין של מחזה ומה שגרם להצגה הזו להפוך לפופולרית היה הבימוי של עמרי ניצן. בנוסף , חלק מעבודתו של הבמאי קשורה בליהוק, ברגע שהליהוק טוב, אז יש בסיס להצגה טובה. הוא בחר קאסט מצוין והיה ניתן לראות זאת בא לידי ביטוי במספר ההצגות שהוצגו."

מה היה בבימוי של עמרי ניצן שהפך את המחזה להצלחה?
"לדעתי, הבימוי של עמרי ניצן היה פורץ דרך. עמרי הביא קונספט חדש לבמה עם האפקט של הרקדנים והחלוקה של הבמה. היה שם שילוב מוצלח של דרמה אישית והיסטורית וגם הופעה מרהיבה של אנסמבל הרקדנים בשחזור התקופתי."
מה היה ייחודי בעבודת הבימוי שלו?
"עמרי היה במאי תובעני ואינטנסיבי. עבדתי איתו הרבה לפני ואחרי "המורדים" ותמיד הוא שם דגש על פרפקציוניזם. אני זוכרת שהוא תמיד דרש ביצוע מאוד כנה וחריף ברמה הרגשית. בזמנו, היה נהוג להציג הצגות הכוללות הפסקה, אבל היום זה נדיר בנוף התיאטרלי. אני שאלתי אותו איך אפשר אחרי ההפסקה להגיע לאותו מטען רגשי כמו לפני ההפסקה? הוא הנחה אותי כיצד להגיע בדיוק לאותה נקודה ואמר לי שהוא סומך עליי."
איך ניגשת לעבודה על התפקיד?
"קודם כל, ערכתי תחקיר היסטורי על מנת להבין כיצד מרתה פעלה באופן מסוים. היו נשים במחתרות ואישה במחתרת מחייב סוג מסוים של אופי שבחנתי במסגרת העבודה על התפקיד.
מרתה בהמורדים היה אחד התפקידים המרהיבים שעשיתי. מדובר בדמות שמתחילה כאישה מפתה, מלאת עוצמות ואידיאלים ומסיימת את חייה מאוכזבת. הייתה לי אפשרות להביא קשת רחבה של צבעים בתור שחקנית. בנוסף, הבגדים של הדמות היוו עבורי מדרגה שעזרה לי בעיצוב הדמות, מצאתי את עצמי נכנסת לדמות בקלות יותר באמצעות התלבושות.
כמובן מדובר גם בעבודה פנימית להתחבר לדמות מבוגרת בתור שחקנית צעירה. שחקן מכיל בתוכו את כל קשת הגילאים החל מגיל צעיר ועד מבוגר ומצאתי את המקום של החיבור ממנו יכולתי לבנות את הדמות."
האם יש נקודות דמיון בינך ובינה?
"בניגוד אליה, אני בן אדם פרגמטי ונראה לי שאני פחדנית בהשוואה אליה. לגבי יצר ההרפתקנות, היה בה יצר הרפתקנות שהיא הביאה למחתרת ואילו אני מביאה את יצר ההרפתקנות שלי לבמה במסגרת החיפוש אחר התפקיד הבא. לגבי נקודת דמיון, התשוקה שלה לחיים ולאהבה, זה משהו שאני מאוד התחברתי אליו. אני מלאת תשוקה לעבודה שלי, לחיים."
מה מעשיך היום?
"היום אני משחקת בתיאטרון בית ליסין. אני בחזרות להצגה הורים איומים, שם אני נפגשת שוב עם שירי גולן, מי שגילמה את הבת שלי בהצגה המורדים ועכשיו אנחנו אחיות. בשנים האחרונות אנחנו משחקות ביחד בתיאטרון בית לסין ושיתוף הפעולה המתמשך הוא מבורך."