וולקאם למזרח התיכון החדש

מאת: אביבה רוזן

ההצגה החדשה, "וולקאם", בה מככב שרון אלכסנדר, יושבת בלב לבה של המורסה המדממת של יחסי יהודים-ערבים בארצנו האחת והיחידה, והכוונה: אחת ויחידה עבור כל אחד מהצדדים. הסיפור המופרע, (או שמא לא כל כך מופרע, כי אצלנו המופרע הוא הנורמלי החדש), עוסק באלפרד, קבלן מבוגר וחמדן, שעושה חישובים כלכליים על כל צעד ושעל, אך גם מדבר על אידיאלים וערכים בנשימה מעוותת אחת.

כשהוא אומר שהתיישב בלב לבו של כפר ערבי כי חשב שכולם יכולים לחיות יחד בשלום ולמקסם את הפוטנציאל הכלכלי, וכשהוא אומר שהוא יכול להביא לכפר את כל מה שהממשל הישראלי לא נתן לו, ביוב חדיש וניקיון שיעלה את ערך הבתים, אנחנו יודעים שבהיגיון הוא צודק, אבל במזרח התיכון, הישן והחדש, אין היגיון, רק רגשות ויצרים מתלבים.

"וולקאם" | צילום: שמחה ברבירו

כל אלה רוחשים בעוצמות גבוהות, כשהקונפליקטים המוגשים לנו בהצגה בזה אחר זה, מתפוצצים בפרצוף. במעגל אחד, הקונפליקט היהודי-ערבי, שבא לידי ביטוי בדו שיח של חרשים עם וויליאם, ראש הכפר, ובמפגש האלים בין אלפרד, לבין שני פורצים, צעירים ערבים מהכפר, שנכנסו לביתו בהתרסה, אך בעקבות כך המצב מסלים עד מוות. במעגל השני, האנלוגי, קונפליקט בין הקבלן המבוגר לבין אשתו הצעירונת אך בעלת הדעות המוצקות.

בשני הקונפליקטים, אנחנו חוזים באדם שתלטן שיש לו משנה סדורה ודרך אחת ואין בלתה. לכל אורכה, אלפרד בטוח בצדקתו. למעשה, כל הצדדים בטוחים בצדקת דרכם, כך שאין יכולת להתגמש או לראות את הצד השני, ובסופו של דבר, כל הכוונות הלא טובות מביאות לגיהינום, בו אנשים מאבדים את חייהם בתהליכים שהולכים ומסלימים באופן טרגי. כל התהליכים הפרדוקסליים והכואבים הללו מבויימים בצורה טובה וקלילה, על ידי יגאל זקס. למרות כל הקושי בהם, איכשהו הם מחליקים בגרון. אנחנו, הצופים, נשאבים לעלילה המתפתחת ולכל הטוויסטים שלה בנשימה עצורה.

צילום: שמחה ברבירו

לצד הבימוי הטוב והעלילה המרתקת, יש גם משחק מצויין של כל השחקנים באנסמבל, ובמיוחד של שרון אלכסנדר בתפקיד אלפרד, שעל אף היותו נוקשה ודומיננטי, הוא מצליח לגעת גם בחדרים הכמוסים של הלב, ולא רק בחדרי ארמונו המתפרק שבכפר. הבימוי מצליח להפיג את המתח והכאב, לפרקים, בעזרת הומור שמגיע ברגעים בלתי צפויים. למשל, הפורץ הצעיר שמקשיב לדיאלוג הטעון בין אלפרד לדניאל, שנסב על קנאתו לה, ולאחר מכן מנסה לתת עצות בתחום הזוגיות.

הפוגה אחרת, שמצליחה להצחיק וגם עומדת באנלוגיה להתרחשויות על הבמה, היא תוכנית לייף סטייל בטלוויזיה. מדי פעם, בזמן התרחשויות דרמטיות, מדליקים את הטלוויזיה, ושם, המומחה התורן מביע אמרות שפר על החיים, שמקבילות בדיוק למצב על הבמה.

הבימוי המדוייק, המשחק המשובח, התפאורה של בית פסאודו ערבי מעורב בבוהו-שיק (לפי הגדרתו של אלפרד) שתומכת בכל אלה – כל אלו הופכים את ההצגה למצוינת, ובהחלט שווה צפייה.

וולקאם

תיאטרון תמונע

מאת: נעם גיל

בימוי: יגאל זקס

שחקנים: שרון אלכסנדר, חליפה נטור, בתאל משיאן, מינאס קרוואני, עטאללה טנוס

משתתפים בתפקידי אורח מצולמים: מעיין בלום, מעיין ויסברג, יגאל זקס, יובל סגל, עומר עציון

ייעוץ דרמטורגי: גלעד אברון

תפאורה ותלבושות: דפנה פרץ

תאורה: אמיר קסטרו

 מוסיקה: שושן

וידאו: עפר הררי

עוזר במאי: שקד שנלר

מועדים נוספים:

1/2/23           20:00

2/2/23           20:00

כתיבת תגובה

search previous next tag category expand menu location phone mail time cart zoom edit close