"אף פעם לא מאוחר": ניגודים נמשכים?

מאת: אביבה רוזן

אה, אהבה. או ליתר דיוק, אהבה בגיל השלישי. זהו נושא שהפך ליותר ויותר פופולרי בשנים האחרונות. במקביל להצגה, יצא לאקרנים (ולVOD הקרוב לביתכם) סרט שובר קופות באותו שם, ומציג סיפור מרתק הרבה יותר, של אישה שמבקשת להגשים את עצמה מינית דווקא, אחרי שהפכה לאלמנה, בכיכובה של אמה תומפסון.

"אף פעם לא מאוחר" | צילום: יוסי גמזו לטובה

גם ב"אף פעם לא מאוחר", יש אלמנה לא מסופקת, אבל לחלוטין לא מתוחכמת. ציפי מור משחקת את הסבתא המתוקה, הבשלנית הנפלאה, שבני משפחתה באים אליה לאכול קרעפלך. אותה סבתא שמקפידה עם כולם על היידיש, כדי שהשפה לא תשכח. מולה משחק אברהם סלקטר את האלמן המאוהב, שאיכשהו, למרות כל הסטיגמות, לקח לו אשכנזיה אוכלת גפילטע פיש. אז זהו, שיש כאן הרבה סטיגמות, ואין כאן שבירה של מיתוסים אלא חיזוק שלהם. יש כאן מין ניסיון למיזוג גלויות בהפוך על הפוך. למרות שאנחנו שונים, וכל אחד מאיתנו מחזיק בעליונותו, אנחנו מוכנים לקחת מישהו שונה מאיתנו.

צילום: יוסי גמזו לטובה

לסבתא המתוקה יש וילה בסביון, שילדיה ונכדיה חוששים לה, במיוחד כשהם מגלים שהיא מתחתנת, שומו שמים, לא רק עם יווני דובר ספניולית, אלא עם נהג מונית חסר כל. מהר מאוד נשלח הביטוי 'נוכל הטינדר' לחלל האוויר. הקונפליקט שמדובר במשך רוב ההצגה, קונפליקט 'נישט פון אונזרה' (לא משלנו) נפתר בקלות ובמהירות, איכשהו, בלי להיות מטופל בשום רמה שהיא. דאוס אקס מכינה קופץ משום מקום. פתאום המשפחה מתאהבת במחזר ששר בספניולית, פתאום כולם אוהבים זה את זה, מתחבקים, מתנשקים, רוקדים ושרים יחד. הקונפליקט מטוייח, אבל הוא מושר ונרקד יפה מאוד, בסיועו של קובי אשרת כמנהל אמנותי מוצלח במיוחד.

לצערנו, לא כל השחקנים על הבמה מסוגלים באמת לשיר. או לרקוד. מבחינה זאת, וגם מבחינות אחרות, בולטת ביכולותיה הדר דדון, שמשחקת את בתו של המחזר המזדקן והנלהב. היא מצילה את המצב, כי רוקדת ושרה בכישרון וחן רבים. דווקא הזוג המבוגר, אברהם סלקטר וציפי מור, מאכזבים מעט. ציפי מור לא באמת יודעת להוציא מהיידיש את החן שלה. ניכר שהשפה זרה לה ואיננה מתגלגלת נכון על שפתיה. וזאת הסבתא שמקפידה על שימור הייידיש, כן? נכון שלא צריך להבין יידיש כדי לחזות בהצגה, ויש כתוביות בצד, אבל ראוי שהשפה תשמע נכון, וזה, לצערנו, לא המצב.

למרות שההצגה קצת שטחית וקצת טיפשית, היא מתוקה, יש בה סוג של קסם רומנטי, היא לא משעממת לרגע, והשילוב של היידיש והספניולית הוא מעניין. בשורה התחתונה, ההצגה בהחלט מעניקה אסקפיזם משעשע וחיוני ביותר.

"אף פעם לא מאוחר"

תיאטרון יידישפיל

מאת: אנדראה באואב

ניהול מוזיקלי: קובי אשרת

בימוי: שוקי וגנר

משתתפים: הדר דדון, יונתן רוזן, רון שמוקלר, שרון ונצובסקי, אברהם סלקטר, ציפי מור, שריאל יוסף.

כדאי לעקוב באמצעי המדיה השונים, או באתר תיאטרון היידישפיל, אחר מועדים נוספים של ההצגה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה:
search previous next tag category expand menu location phone mail time cart zoom edit close