"זה יכול להיות אדם עומד בשלג": סימפוניה של גרייה חושית והתעלות רגשית

מאת: אביבה רוזן

יש במקום הזה, מרכז "נא לגעת", משהו אחר. משהו שמשדר את הטוב ואת העשייה החיובית, בלי התייפייפות או שמאלץ. המוסד המופלא הזה, שהוקם כדי לתת במה קבועה ליוצרים ושחקנים בעלי מוגבלויות: חירשים, עיוורים וחירשים-עיוורים, כמו גם את האפשרות לבטא את עצמם בעולם שבו הבמה ועולם האמנות פחות נגישים להם. המרכז מצליח להתעלות על משימתו הראשונית ולסייע בפריצת גבולות גם בתחומים אחרים עבור אנשים בעלי מוגבלויות. הוא מנסה להפוך את הלימון ללימונדה: לעזור למעסיקים בקליטת עובדים בעלי מוגבלויות פיזיות תמורת סיוע כלכלי לאותם מעסיקים. המלחמה בסטיגמות חברתיות כנגד אנשים עיוורים, חרשים, ובעלי מגבלות אחרות מרחיבה את הקבלה החברתית ומסייעת ליצירת דימוי עצמי וחברתי גבוה יותר עבורם.

בחגיגת העשייה הזאת המבורכת הזאת, הפסטיבל לאמנות פורצת גבולות, שנערך בימים אלה במרכז "נא לגעת" בנמל יפו, מארח נציגים רבים מעולם, שבאו ללמוד איך לעשות את מה שנעשה בארץ לראשונה בצורה מוצלחת כל כך. לאחר קבלת פנים, במהלכה שמעתי בליל של שפות, אנגלית, גרמנית, פולנית ועוד. נערך טקס חגיגי, שמהלכו אמר שר התרבות היוצא, חילי טרופר, שנשבה בחשיבותו ובעשייתו של המרכז, עד שהפך לחבר קרוב שלו.

"זה יכול להיות אדם עומד בשלג", ההצגה החגיגית של תחילת הפסטיבל, מורכבת מפרגמנטים. כל חלק שייך ליוצר, או יוצרים. היא מציגה שילוב מקסים של תנועה, דיבור, וידיאו ופרפורמנס מסוגים שונים, שמדגימים את זהותם ואישיותם של היוצרים, ועוסקת גם ביחס שלהם למוגבלות שלהם בתוך מכלול העצמי שלהם וכחלק מזהותם כיוצרים ואנשי תיאטרון.

איך נולד שם המופע? יש אפליקציה שמטרתה היא לתרגם לכבדי ראייה את מה שנמצא לפניהם. העיוור מכוון את הטלפון הסלולרי שלו לכיוון הסצינה שמולו, והאפליקציה אומרת לו בקול את מה שהיא 'רואה'. בדרך כלל האפליקציה מתחילה: 'זה יכול להיות…'. פעם, במהלך המופע, האפליקציה הציעה: "זה יכול להיות אדם עומד בשלג'. הפיכת המשפט לשם ההצגה הייתה כמעט מחוייבת המציאות.

המופע השונה, יוצא הדופן, מציג בכל קטע רגעים בזמן או חוויות רגשיות וחושיות של היוצרים המשתתפים. על הבמה המשתנה, נוצרת נגיעה ברגשותינו ובחוויתינו החושית, הנעשית על ידי גירויים שונים, חלקם ווקאליים, משירה ורעשים שונים ועד שקט, חלקם ויזואליים, אורות וצלליות. סימפוניה של גריות חושית המשולבת באמפתיה ליוצרים השחקנים, מביאה להתעלות רגשית. זה משהו בהחלט אחר ושונה, כמו כל מה שעושים ב"נא לגעת", שמרחיב את גבולות והגדרות העשייה האמנותית וממחיש כי כשיש רצון, יש גם יכולת ואפשרויות שבעבר לא עלו על הדעת.

שפע הצופים, ההצגות והמופעים, שחלקם נמכרים כמה חודשים מראש, מביאים עוד נופך של תקווה באשר להיכרותה של החברה הישראלית בצורך למזג בתוכה את כלל אנשיה, יהיו מאפייניהם אשר יהיו.

"זה יכול להיות אדם עומד בשלג"

פסטיבל לאמנות פורצת גבולות

מרכז נא לגעת

יצירה ובימוי: עמנואלה עמיחי

שחקנים יוצרים: אריאלה טוחולב, טייב בדווי, ירוסלב ברנצקי, מורדי וייס, סול גבריאל-טל

עיצוב תפאורה ותלבושות: דינה קונסון

מוזיקה: אלון פרץ

עריכה מוזיקאלית: עמנואלה עמיחי

עיצוב וידיאו: יערה נידאל

עיצוב תאורה: ליאור הופמן

עוזרת במאית: שירה סופר

תרגום בחזרות: רפאל בוסידן, דנה נריה, הילה נהרי-אסרף, מעיין חזוט, מלאך מנסור, לוליטה מאירסון, ענבר גורן, אביה חיים.

מועדים נוספים:

26/1/23            20:30

9/2/23              20:30  

2/3/23              20:30