"ויתרתי": מרבד אנושי מגוון ומרגש

מאת: דנה שוכמכר

ההצגה "ויתרתי" עלתה לאחרונה במסגרת פסטיבל "כלים שלובים" בתיאטרון צוותא, בניהולו של גיל אלון, אשר מפגיש אמנויות שונות תוך שימוש בלתי שגרתי בחללים השונים של התיאטרון הפרינג'י הוותיק. היצירה עוסקת בתמרה, סולנית להקת קאברים לשעבר, שויתרה על הרבה דברים בחייה, ובעיקר הוכנעה על ידי התקפי אכילה, עד שהגיעה למשקל של 170 ק"ג. היא אינה יוצאת מהבית למעלה מעשור ומתפרנסת מצ'טים אירוטיים באתר פורנו.

אם בתחילת ההצגה, ובחיים שלפני כן, היא מנסה עוד ועוד להיאבק, בשלב מסוים היא מוותרת. בכך, היא נחשפת לחולשות, שוקעת יותר ויותר לתהום הבדידות שלה ומרחיקה את הבת שלה מחייה, עד שהיא מסתגרת כמעט לחלוטין. הכל משתנה כאשר היא מכירה עורך דין באמצעות הצ'ט ומחליטה להיפגש איתו וכך לשבור את שגרת חייה. המפגש הווירטואלי ביניהם מאפשר לה להסיר את המחסום שהיה חלק בלתי נפרד מחייה לאורך שנים רבות ולחשוף את דמותה כפי שהיא באמת ולא כפי שהיא מצטיירת מבעד למסך, שם היא אנונימית ומי שמתכתב איתה יכול לדמיין אישה אחרת לחלוטין ממה שהיא במציאות.

עבור המחזאית ניבה רטנר, יצירה זו היא אמצעי לחיפוש אמירה אישית-בימתית, ששמה במרכז הבמה את חוסר רצונה לוותר לעצמה על החלום האישי שלה. זו אינה יצירה קלה, שפתה מחוספסת לעיתים והנושאים בועטים, אך רצף התמונות בה מהודק היטב לכדי יצירה שלמה. זאת ועוד, רטנר בנתה הצגה בתוך חלל בו הקהל מציץ לעבודתה של הדמות הראשית בתור מפעילת צ'ט אירוטי, ורואה את התכתבויות הצ'טים על הקיר האחורי של הבמה. כך, נשבר בצורה יפה הקיר הרביעי בין הקהל והדמויות.

במהלך ההצגה, הדמויות המלוות את תמרה – בתה ועורך הדין, עוזרות לה לצאת מאזור הנוחות. השלושה גם יחד, וכל אחד לחוד, עוברים מסע התבגרות והתפכחות, הם בוחנים את החיים שלהם, מבינים יותר את הזולת, ומחליטים שהגיע הזמן לערוך שינוי, בין אם מדובר על הבת אשר מבינה את רצון אמה ובין אם מדובר על עורך הדין אשר מוצא את עצמו נחשף מול מישהי שאינו מכיר. הבמאית אדוה מלול דוידוביץ הופכת את הדמויות הללו לכדי מרבד אנושי מגוון ומרגש.

על המרבד הנ"ל ניצבת בעוצמה חודרת קרביים לילך בירט, המגלמת את דמותה של תמרה באופן מרתק. מהרגע הראשון היא יוצרת את זהותה הכואבת, ותוך כך עוברת רגעים קשים של חשיפה ורכות, בהם היא מרשה לעצמה להסיר את המגננות ולהזמין את עורך הדין לביתה לאחר שלא יצאה מפתח הבית. לצדה, איתי שגב בתפקיד עורך הדין מגיש ביצוע יפה וחשוף. התפאורה והוידאו ארט תורמים חלק חשוב בהצגה ומאפשרים לקהל להתחבר לעולמם של הדמויות, באופן שהולם היטב את המציאות של המאה העשרים ואחת.

בשורה התחתונה, הבימוי של אדוה מלול דוידוביץ, היצירה הנוגעת והחשובה של ניבה רטנר והמשחק המצוין של בירט ויתר הצוות, הופכים את הסיפור האנושי שהם מספרים להישג מרתק.  

ויתרתי

 בימוי וסאונד: אדוה מלול דוידוביץ

כתיבה והפקה: ניבה רטנר

משחק: לילך בירט, איתי שגב, אחינועם גלבפיש, יניב וינוגרדסקי.

מתאמת אינטימיות: ערגה יערי

עיצוב תפאורה ותלבושות: שיר גדול

וידאו: מעין אמזלג

כדאי ואף מומלץ לעקוב באמצעי המדיה השונים אחר מועדים נוספים של ההצגה, כאשר יהיו