זיוה פתיר: "הקהל מצביע ברגליים וחוזר אלינו"

ראיון עם יושבת ראש מועצת המנהלים של הבימה

מאת: אביבה רוזן

את זיוה פתיר אני מכירה שנים רבות. בעבר ראיינתי אותה ככתבת בנושאי ניהול בעיתונים כלכליים, כשהייתה מנכ"לית מכון התקנים ועמדה בראש פורומים שונים לקידום נשים. הקריירה שלה גדושה בהישגים ובפרסים בתחומים שונים לחלוטין מתחום התרבות. כאשר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, החליט להציל את תיאטרון "הבימה", שנקלע לחובות של 100 מיליון שקל, ולהפוך אותו לתאגיד עירוני של תל אביב, כדי שהתיאטרון לא יהפוך לעוד קניון, הוא פנה לזיוה והציע לה לעמוד בראש הדירקטוריון שלו.

איך עושים את המעבר?

"מאז היותי ילדה קטנה צרכתי תרבות. הורי האמינו שקונצרטים, אופרה, תיאטרון ומחול הם חלק בלתי נפרד מחינוכם של ילדים. כמובן שיש הבדל בין צריכת תרבות לבין ניהול תרבות. אני לא חושבת שכל מי שהולך לתיאטרון יכול לנהל תיאטרון. כמנהלת, אני מאמינה שהמעורבות בתחום התרבות לא יכולה לפגוע בחופש האמנותי. אני תמיד אומרת שהלכתי מהייטק להיי-טאץ'.

ב-18 השנים האחרונות אני עומדת בראש קרן 'ליאור', על שמו ולזכרו של של ליאור וישינסקי. שלמה חבר יקר שלי מאז שילדינו למדו יחד. כשחיפשנו דרך להנציח אותו יצרנו מיזם שמנגיש תרבות ואמנות לחיילים. הבאנו לכך שאלפי חיילים ביקרו בתיאטרון והרבה הצגות הגיעו אליהם, בעזרת נעם סמל, אז מנכ"ל הקאמרי וכיום מנהל הבימה, זאת לצד הקמת ספריות ומרכזי תרבות בבסיסים.

כשהתקשר אלי רון חולדאי והציע לי את התפקיד, חשבתי בתחילה שמדובר בתיאטרון הקאמרי. לא ידעתי עדיין על הרעיון להפוך את הבימה לתאגיד עירוני. כשזה התברר לי, התרגשתי, התלבטתי, ואז הבנתי שזאת דרך נפלאה לייצר משהו בעל משמעות. לקחת ארגון שנמצא בפשיטת רגל, עם חוב גדול כל כך, ולהעלות אותו על דרך המלך, זה נפלא בעיני. אמנם ההסכם עם עיריית תל אביב הופך את הבימה לתאגיד עירוני, אך הוא עדיין לאומי, וחשוב לשמור עליו ככזה.  המדינה הבטיחה להבימה תקציב שנתי כפי שהיה ב 2019 לעוד חמש שנים. זה היה התקציב שעמו הבימה נפלה."

זיוה פתיר. צילום: יוסי סובה

אז איך מצילים את "הבימה"?

"צריך להתמודד עם הרבה עניינים משפטיים, הסכמי שכר, ארגון ושיטות, תהליכי עבודה, ניהול כספים ומשאבי אנוש. כל אלה צריכים לעלות לרמה אחרת, שתסייע להבימה להתאזן. צריך להישען על עשרות שנים של מסורת. הבימה היא מותג חזק עם היסטוריה מפוארת וצריך גם לשמור על האמנות. נכון, יש כאן אתגר ענק. יש צורך בתהליך אסטרטגי מעמיק לאור חזון מפורט. לאן הבימה רוצה ללכת. נעם סמל כתב עם משה קפטן, המנהל האמנותי של הבימה, חזון וממנו נגזרות תוכניות עבודה.

יש להבימה מחוייבויות כתיאטרון הלאומי. תחזוק של ארכיון, פעולות נוער, פעילויות קהילתיות ונסיעות בכל הארץ כדי להעלות את ההצגות בכל מקום. צריך להחליט איפה הבימה רוצה להיות וגם איפה היא לא רוצה להיות. צריך לגייס את עמותת הידידים ולהרחיב אותה."

איפה הדברים עומדים היום?

"חלק מהדברים כבר במצב טוב. קלטנו מנהלי כספים ומשאבי אנוש, עשינו הסכם קיבוצי חדש. קיימת התארגנות לצורך שינויים מבניים. מצד שני, יש הרבה ציוד מיושן, כמו מערכת טלפונית ותוכנה. עם זאת, אנחנו בהחלט בקפיצת מדרגה לעומת המקום בו היינו.

אנחנו חושבים על המושג 'תיאטרון לאומי'. מה מגדיר אותו ככזה? האם זוהי הישראליות? או שהעלאת מיטב הקלסיקות העולמיות, גם אם זה לא תמיד כלכלי? איך לעשות את התיאטרון הלאומי יותר נגיש בלי לאבד מהאיכות? בתוכנית האסטרטגית אנחנו מחדדים את השאלות, המסרים ותוכניות העבודה שנובעות מהאסטרטגיה המתגבשת. יש לנו מנהל נהדר, נעם סמל, ומנהל אמנותי מצויין שמשקיעים הרבה מחשבה ועבודה."

מהו תפקיד הדירקטוריון בכל זה?

"הדירקטוריון הוא דירקטוריון של תאגיד עירוני. שליש חברי מועצה, שליש עובדי עיריה ושליש נציגי ציבור. קיבלתי דירקטוריון טוב שיש בו תמהיל של גילאים ותחומי התמחות שונים שיכולים לעזור בקידום התהליך.

תפקידנו הוא לעשות את הדרך בלי להתערב בתכנים האמנותיים ולאפשר תכנים ברמה הגבוהה ביותר שיש. אנחנו צריכים למצוא את תפקידנו ומקומנו בצורה שתבטיח תיאטרון טוב. בטווח של אלף מטר יש שלושה תאטראות או יותר, והתחרות היא טובה. החלום שלי הוא שאנחנו נהיה הבחירה הראשונה של כל השחקנים. אנחנו גם משתפים פעולה עם כולם, עם כל התיאטראות האחרים, עם תיאטראות בארץ ומחו"ל. זה טוב גם לניהול סיכונים.

ערבי הוקרה והצדעה הם ז'אנר חדש שהתחלנו בו, ביוזמתו של נעם סמל. האולמות מתמלאים ברגע שיוצאת הודעה על ערב כזה. התחלנו לעשות גם אירועי חברה, בשילוב עם הצגה, ופתחנו את הבימה4 עם מיטב הפרינג'. היא מלאה כל יום. בתהליך העבודה צריך להגדיל את מספר הידידים והתומכים בארץ ובעולם. השנה הכפלנו את מספר המנויים ויש לנו 24 הפקות שרצות במקביל. הקהל מצביע ברגליים וחוזר אלינו. אנחנו מנסים ליצור אווירה חמה ומקבלת.

צריך לפרגן לחולדאי. לקחת תיאטרון במצב כזה ולהעמיד אותו על הרגליים זהו סיכון ותהליך מורכב. רק ראש עיר ותיק וחזק כמוהו מסוגל לעשות את זה."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה:
search previous next tag category expand menu location phone mail time cart zoom edit close