עולם כמנהגו

על ההצגה "מותו של סוכן"

מאת: אביבה רוזן

חובבי התיאטרון חזו כבר במספר גרסאות של מחזהו האלמותי של ארתור מילר, "מותו של סוכן". הוא עולה חדשות לבקרים על במות שונות בארץ. זו היא לו כבר הפעם השלישית בקאמרי. גם בהבימה כבר הועלה שלוש פעמים. אני זוכרת את הגרסה האחרונה בקאמרי, עם תיקי דיין ועודד תאומי. מה הפלא שאחזה בי התרגשות גדולה לקראת העיבוד החדש של המחזה, שעולה בימים אלו בתיאטרון "הקאמרי".

ההצגה הנוכחית היא הגרסה הארוכה של המחזה, כמעט שלוש שעות כולל הפסקה קצרה. כל רכיבי ההצגה מעבירים מסר של הכאב הקיומי בחיים. זאת, בשילוב ציפיות גבוהות של אב מבנו ואשליות של הפרט המנסה לעשות את דרכו בחברה קפיטליסטית, שבה כביכול הכל אפשרי והרשות נתונה, לצד ההתפכחות הקרה מאשליות אלה, כשמי שבוחר בנתיבים הלא נכונים פשוט מתרסק כלכלית ונפשית. המשחק המעולה, אם כי קצת מלודרמטי מדי לטעמי, התפאורה, הבימוי, כולם זועקים אווירה של דיכאון. דיכאון שאינו עוזב את הבמה לשנייה אחת. לפעמים עולה לרגע תקווה קטנה, אך היא מיד נרמסת ברגל אכזרית. יש לציין במיוחד את משחקה הנפלא של לאורה רבלין, שמרגשת מאוד בתפקיד האם, אשתו של הסוכן, ואת משחקו הווירטואזי של רמי ברוך, שמתאבד על תפקידו כווילי לומן, הוא הסוכן.

"מותו של סוכן". צילום: ישעיה פיינברג

זוהי בהחלט הצגה גדולה וחשובה. המסרים המרכזיים שלה ביחס לחברה המודרנית על כלליה הלא אנושיים, ויחסי המשפחה בהם האישה האוהבת והמסורה היא כביכול שולית כאדם בר דעת ומשמשת בעיקר כתומכת ומתווכת בין בני המשפחה. האב, עמוד התווך של המשפחה, מאכזב, כי כגודל הציפיות שטיפח אצל בני משפחתו כך גודל האכזבה, מה שמחזק את היותו בסך הכל אדם שיצרו שולט בו, והבן המוכשר לבייסבול, המועדף, זה שהציפיות ממנו היו בשמיים ולא הצליח בדבר בחייו. המשפחה, כמו משפחות רבות בעולם הקפיטליסטי האכזר, מתמוטטת.

לא לחינם ארתור מילר, המחזאי הגאון ואולי גדול מחזאי ארצות הברית, זכה לאינספור פרסים על מחזה זה. יש למילר כמה מחזות אייקוניים ומספר רב של מחזות שלא הצליחו. בתיאטרון שלו בדאון טאון של מנהטן זכיתי לצפות בכמה הצגות שלא הצליחו במיוחד. מעניין לציין שאלה שהצליחו יותר היו דווקא אלו שציירו את ארצות הברית כחלום ושברו, בתקופה בה הביקורת על הממשל והמדינה הגיעה לגבהים חדשים והמקרתיזם שלט בארצות הברית.

לרבים זכור "מותו של סוכן" לצד "כולם היו בני", מחזה נוסף שהצליח מאוד, כטקסטים שנלמדים לבגרות, בחמש יחידות אנגלית. יש כאלה שהתחברו למחזות של מילר יותר, ויש כאלה שהתחברו פחות, אבל כולם מכירים את ארתור מילר ואת יצירותיו, וגם בזה ננוחם.

צילום: ישעיה פיינברג

על אף שהגרסה הנוכחית של יאיר שרמן הבמאי למחזה המילרי בהחלט טובה ומרתקת, כיום הייתי שמחה לגרסה קצת פחות נאמנה למקור וקצת יותר מודרנית. בחברה שלנו, החברה הישראלית של שנות האלפיים, יש קונפליקטים רבים שהם דומים מאוד לאלה שמוצגים ביצירה, עם הטוויסט הייחודי שלנו. זה נכון גם לחברה האמריקנית, שהשתנתה והתפתחה, אולי אפילו לכיוונים קפיטליסטיים וקשים יותר.

הריאליזם הברוטלי של מילר, שהביא לו כל כך הרבה פרסים, יכול לקבל ביטוי נוסף, עכשווי יותר, על ידי במאי או במאית שייקחו על עצמם חופש אמנותי נדרש, ויעדכנו בזהירות את המחזה, שהוא בהחלט מלאכת מחשבת, לימינו אנו, עם ריכוך קל בקצוות וקצת יותר תקווה.

מותו של סוכן

תיאטרון הקאמרי

מחזה: ארתור מילר

תרגום: דורי פרנס

בימוי: יאיר שרמן

שחקנים: רמי ברוך, לאורה ריבלין/ילנה ירלובה, נדב נייטס, דור הררי, יצחק חזקיה, שמואל וילוז'ני, ערן מור, אנסטסיה פיין/רות אסרסאי, עלא דקה.

תפאורה: ערן עצמון

תלבושות: פולינה אדמוב

תאורה: פליס רוס

מוזיקה: אפרת בן צור

עוזר במאי: נעם ביצור

מועדים נוספים:

15/9/22 20:30

16/9/22 12:00, 20:30

17/9/22 18:00

11-12/10/22 20:00

25-26/10/22 20:00


אזור פרסומי

דרושות כתבות
פרסום באתר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה:
search previous next tag category expand menu location phone mail time cart zoom edit close