האריה שבחבורה

פרידה מהבמאי והיוצר, המייסד והמנהל האמנותי של תיאטרון גשר, יבגני אריה

מאת: אביבה רוזן

לפני מספר ימים הלך לעולמו יבגני אריה, המייסד והמנהל האמנותי של תיאטרון גשר, שנחשב לאחת מאושיות התיאטרון הישראלי.

אריה הגיע לארץ באחת העליות הגדולות של יהודי ברית המועצות, לאחר שהיה מסורב עליה במשך שנים. הוא הביא אתו כישרון גדול, שפרץ את הדרך לכישרונות גדולים נוספים, כאלה שעלו מרוסיה וממקומות אחרים, וכאלה שנולדו כאן. נכון שהתיאטרון הישראלי בכללותו נשען על התרבות הרוסית, וניצניו החלו תודות לעולים מרוסיה שהגיעו לכאן בתחילת המאה העשרים, אבל עם השנים השתנה התיאטרון המקומי, ואריה בא עם נופך חדש ונועז, שנשען על גדולי היוצרים הרוסים של פעם בשילוב התיאטרון המודרני של תקופתו.

"תיאטרון גשר", כשמו, היווה גשר בין מה שהביאו העולים מרוסיה וצורכיהם התרבותיים לבין התרבות הישראלית ותרבות התיאטרון בפרט. כבר מהימים הראשונים, בשנת 1991, תיאטרון גשר, ויבגני אריה בראשותו, הצליחו להשאיר טביעת רגל גדולה מאוד בתיאטרון, ולימדו את הישראלים לצרוך תרבות אחרת, קצת שונה, ובאופן קצת שונה.  

לאריה הייתה גישה משלו לתיאטרון, שיטות משלו. שיטות שלימים הביא לא רק לגשר, אלא לעולם התרבות הבינלאומי. הוא ביים בתיאטראות המובילים ברוסיה, תיאטרון מייאבסקי, בבולשוי, ואפילו בניו יורק. הוא גם לימד בחוגי משחק ברחבי תל אביב, בג'וליארד וב-NYU, וביים למעלה מארבעים הצגות בתיאטרון גשר, ביניהן "כפר", "סיפורי אודסה", "הדיבוק", "האורסטיאה", "העבד", "אדם בן כלב" ורבות נוספות. בתיאטרון הבולשוי הוא ביים גם אופרות. עשייתו הפורה והמיוחדת, ותרומתו להתפתחות התיאטרון בארץ ובעולם באה לידי ביטוי גם בפרסים רבים שזכה בהם, ביניהם פרס האקדמיה, פרס א.מ.ת, פרס סטניסלבסקי ברוסיה ופרס לבמאי הצעיר הטוב ביותר בברית המועצות.

הוא עודד את תלמידיו ושחקניו לנתח את הדמויות שבמחזות השונים תחת זכוכית מגדלת ייחודית שלו – הן לא ידעו מה קורה במחזה, הן לא קראו אותו, אלא נעזרו באמירות כגון "החיים יביאו אותך לפתרונות שלא קיימים בטקסט" כדי לחצוב את דרכן בעולם הבדיוני.

במהלך השנים, דורות של שחקנים התחנכו על ברכיו, כמו סשה דמידוב, יבגניה דודינה ואפרת בן צור. הוא האמין בפיתוח כישרונות צעירים והקדיש לכך לא מעט מזמנו ומרצו. אלה הם שחקנים שגדלו על שיטותיו וטופחו על דרך העשייה האמנותית שהפכה למה ש"גשר" מסמל היום, תיאטרון משובח עם תפיסות אחרות וחדשניות על המציאות הישראלית ומקורותיה.

בשנים האחרונות, צפיתי בהצגות רבות של תיאטרון גשר, חלקן בוימו על ידו ואחרות הושפעו מתפיסות הבימוי שלו. ניתן לומר שברוחו, עושים בגשר, ומן הסתם ימשיכו לעשות, תיאטרון מדויק, מוקפד, מרתק. התיאטרון בגשר כולל תמיד תפאורה מעניינת, ייחודית, שתואמת את רוח ההצגה בכיוון המפתיע והחדשני שבו היא הולכת. הקלאסיקות של גשר, לפי מורשתו של אריה, תמיד מצליחות להפתיע. יש בהן חדשנות מרעננת עם נאמנות לגישה המקורית של המחזה. בין אם מדובר על מחזאות קלאסית ובין אם מדובר על מחזאות מודרנית ומקומית, תמיד יהיה ניואנס מרתק, משהו מפעים שהצופים יילכו אתו הביתה. הצגות ארוכות מהרגיל נחוות בשקיקה ואינן משעממות לרגע.

אני סמוכה ובטוחה שמורשתו של אריה תלווה את גשר, ואת התרבות הישראלית בכלל, עוד תקופה ארוכה, ותשפיע רבות על דורות העתיד של התיאטרון הישראלי ועל תמורותיו.