קצר אבל מצחיק

על פסטיבל תיאטרון קצר

הצגות מקצרון 2

מאת: אביבה רוזן

תיאטרון "צוותא" הוא אחד הגורמים שמטפחים את הפרינג' הישראלי, בשמחה ובמסירות. אחד מהביטויים לכך הוא פסטיבל תיאטרון קצר, שהוא באמת חגיגת פרינג'. השנה, הפסטיבל ה-23 מנוהל ברמה האמנותית על ידי תמר קינן ונועה שכטר, וכולל שלושה מקצרונים, מקבץ קצרצרים, הכולל יצירות קצרצרות המבוצעות על ידי סטודנטים למשחק, ומקבץ הצגות קצרות לילדים.

תיאטרון קצר הוא כמו סיפור קצר. הצגות של כעשרים דקות כל אחת שאמורות לכלול את כל מרכיבי ההצגה, אך לעשות זאת בצורה תמציתית יותר. התמציתיות, כמובן לא יכולה לבוא על חשבון מרכיבים אחרים, ורצוי, מן הסתם, שלא נרגיש שעושים לנו "Fast Forward", מין מרתון, כדי להספיק הכל בזמן קצר מדי.

"טפו באב". צילום: יוסי צבקר

אני חזיתי במקצרון שכלל ארבע הצגות, שזכו לתואר קומדיות רומנטיות. "גוסטינג", מאת דנה אתגר, מגוללת את סיפורה של אלונה ששוכבת עם בחור, ואחרי סקס מדהים לדעתה, הוא קופץ אל מותו מהמרפסת שלה. היא הולכת ללוויה, אחר כך לשבעה, ומגלה שאותו בחור מקסים ביטל באותו בוקר את חתונתו. על אף שזו הצגה חמודה ומצחיקה, נראה שדחסו בה יותר מדי ודחקו בה להכיל יותר מהקיבולת שלה. עדיף היה קצת פחות עלילות משנה וקצת יותר מיקוד.

שאר ההצגות היו סוחפות ומשעשעות, והקהל הגיב אליהן בצחוקים רבים. "טפו באב", מאת עמרי יבין, מספרת על תימהוני תל אביבי שעיקר חוויותיו בחיים הן התקשרויות בלתי פוסקות למוקד העירוני, שם מכירים אותו כולם ונוהגים בו בזלזול הראוי לו, וכלה מנתיבות שבורחת ממקובל בעל כוחות מאגיים שמנסה לכפות עליה שתתחתן אתו. בשלב כלשהו, מתחילה ההצגה לשלב בתוכה אלמנטים מיסטיים ולא מציאותיים, אך הבימוי המדויק מביא את כל האבסורד הזה לרמה קומית כזאת, שהולמת ביותר דווקא את התיאטרון הקצר. זה אולי לא היה מחזיק הצגה באורך רגיל, אך בהחלט מושלם להצגה של 20 דקות.

"הקזואר". צילום: יוסי צבקר

"הקזואר", שנכתבה על ידי אדם שפר, מציגה ארבע דמויות: סטארטפיסט מבטיח על סף ההצלחה, בת זוגו עובדת הספארי שמחכה לו ליד כלוב הקזואר כדי לבשר לו שהיא בהריון, הקזואר, ציפור גדולה ואכזרית, והרוח הפנימית של הקזואר, שמחליפה פה את הפיה הטובה או את הדאוס אקס מכינה, ומחלצת את הסטראטפיסט מהסיטואציה המורכבת שנקלע אליה לגמרי באשמתו. שוב, בימוי ששם דגש על ההומור בסיטואציות שרודפות זו את זו, יוצר הצגה קצרה טובה שאין בה רגע דל.

ב"עצם בגרון" של נעמה שחר, שהיא בעצם מפתח בגרון או באיבר כלשהו במערכת העיכול שלה, מיכל מארחת את היזיז שלה מזה מספר חודשים. הוא מעוניין בסטוצים איתה, היא מאוהבת בו ורוצה יותר, או לכל הפחות שיישן איתה לילה אחד שלם. כשהוא מסרב, היא בולעת את המפתח. ההומור הוא לא היחיד ששומר על תשומת לבנו, אנחנו באמת רוצים לראות לאן זה יילך. האם יהודה היזיז יבין שיש פה יותר מסטוץ או שהמניע היחיד שלו הוא לברוח ממיכל? יש פה מחזה קצר שיכול להיות בהחלט בסיס להצגה באורך רגיל עם ההשקעה הנדרשת בפיתוח העלילה. אך, באופן כללי, אין ספק שפסטיבל תיאטרון קצר מהווה תרומה נאה לפרינג' הישראלי וטומן את הזרעים ליצירות ויוצרי העתיד.

פסטיבל תיאטרון קצר

ניהול אמנותי: תמר קינן ונועה שכטר

ועדה אמנותית: נועה לזר, תום שוורצברג

מקצרון 2

גוסטינג

מאת: דנה אתגר; בימוי ומוזיקה: יובל קורן; ע. במאית: שקד לוי; משחק: נועה גנדלמן, ספיר רוזנפלד, אלון ליאור.

טפו באב

מאת: עמרי יבין; בימוי: מירב לחמן; ע. במאית: ענוה ברגמן; משחק: מיטל גל סויסה, ניר ברק, ליאור אביבי.

הקזואר

מאת: אדם שפר; בימוי ומוזיקה: יובל קורן, ע. במאית: שקד לוי; משחק: נועה גנדלמן, ספיר רוזנפלד, אלון ליאור.

עצם בגרון

מאת: נעמה שחר; בימוי: מירב לחמן; ע. במאית: ענוה ברגמן; משחק: מיטל גל סויסה, ניר ברק, ליאור אביבי.

עיצוב במה: אסתר בוקובזה

עיצוב תלבושות: יעל סקידליסקי

עיצוב תאורה: אילן הרצוג

מוסיקה מקורית ועריכה מוסיקלית: יאור יעקב

ניהול אולם: שני לוזון


אזור פרסומי


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s