הקאמרי גאה להציג

על רפרטואר 2021-2022 של תיאטרון הקאמרי

מאת: אביבה רוזן

תיאטרון "הקאמרי" נמצא בתהליך של התחדשות. התובנה של התחדשות או למות נחתה על התאטרון בתקופת הקורונה. התהליך הזה נולד, למעשה, מכיוונים רבים והוביל לנתיבים רבים. מכאן נולדה ההחלטה שיש צורך להביא צעירים לתאטרון הרפרטוארי, כי הם העתיד, ומכאן נוצר מהלך שמטרתו משיכת צעירים: הקמת קבוצת הצעירים והכנסת תכנים שהם שונים בצורה דרסטית מתכנים רפרטואריים קלאסיים. בין השאר, אחרי ההצגות, שהן, למשל, דרמות נעורים, נחגג מעין 'אפטר פארטי', בו רוקדים ושותים עם השחקנים, מחליפים דעות ודחקות. זה התיאטרון החדש והצעיר של הקאמרי, שמנסה לדבר עם צעירים בשפתם, השחקנים והיוצרים הם בני גילם ומבינים היטב את הסלנג, החשיבה ונסיבות החיים של הדור הבא. בהתאם לרוח הנעורים הזו, בין היתר, התיאטרון העלה בשנה החולפת את "רינגו" ובשנה הקרובה יעלה את "שלום לך ארץ", על צעירים ישראלים שעוזבים את הארץ אבל ממשיכים להתגעגע.

מגמה מבורכת נוספת שנוצרת בתיאטרון המתחדש היא השיעור ההולך וגובר של נשים יוצרות. בקאמרי מציגים נתון של 40 אחוז במאיות, ומצביעים על מחזמר הדגל של הרפרטואר החדש, "חוה ואני", המציג את סיפורן של חוה יערי ואביבה גרנות מזווית חדשה ואנושית יותר. במחזמר, אותו מביימת נועה רבן, מככבות מיה דגן ועירית קפלן, תפקיד אהוד יערי עדיין לא אויש. הכוונה היא להביא צדדים חדשים, אחרים, אנושיים ואישיים יותר, של נשים שמחפשות את עצמן, את החברות ביניהן, מעין תלמה ולואיז הישראליות.

הצגה נוספת שעומדת לעלות בימים אלו על במת הקאמרי מבוססת על ספרו של מאיר שלו, "כימים אחדים". שלו סיפר שהוא לא מגיע לחזרות, ומשתדל לא להפריע לתהליך העבודה, אך נותן עצות כשהוא מתבקש, והוא, כמובן, מלא סקרנות ומחכה לראות את המוצר המוגמר, שמביים חנן שניר ומככבים בו אולה שור סלקטר ומיכה סלקטר.

לצדן של הצגות המבוגרים, עומדת לעלות גם הצגת ילדים חדשה, בשיתוף תיאטרון אורנה פורת – "פיטר פן", שמחליפה את ההצגה הוותיקה והאהובה "עוץ לי גוץ לי". השחקנית מיה לנדסמן בתפקיד וונדי מקבלת הרבה יותר מרחב פעולה, ומביאה דמות נשית, חכמה ומוכשרת שיש לה תפקיד חשוב הרבה יותר מאשר ביצירה המקורית. התפקיד הנשי מתרחב לטובת ההמחשה לילדים ולכל המשפחה שגם לנשים וילדות יש אומץ ויוזמה. אלון סנדלר בתפקיד פיטר פן ונדב נייטס בתפקיד של קפטן הוק. גלעד קמחי מביים גרסה הרבה יותר נועזת ומודרנית של המחזה.

עוד מצד המודעות החברתית של התאטרון, ההצגה "לילה לבן", שעוסקת בגזענות, אשר עובדה על ידי גור קורן ומבוימת על ידי תמר קינן. השחקנית הראשית, רותי אסרסאי, משחקת את אמו של נער שנחקר בתחנת משטרה ונתקלת בכל גילוי של גזענות כלפיה וכלפי בנה, עד שמגיע אביו בהיר העור, ואז היחס משתנה.

שתי הצגות חדשות נוספות שעומדות לעלות על במת הקאמרי החלו בפסטיבל הקריאה של התיאטרון, בה מוקראים מחזות חדשים ומהם נבחרים אלה שיעלו על הבמה. אחת מהן היא "בוא נפתח את זה" של סתיו אידיסיס וגלעד שמואלי, שמביים עידו רוזנברג, והשנייה היא "פיקוח נפש" שכתב תומר רוזנמן ומביימת הדר גלרון, על צעיר דתי שנקרע בין העולם הדתי לחילוני. היוצרת והשחקנית דנה מודן כותבת הצגה בשם "בול", שכבר נכללת ברפרטואר למרות שעדיין לא הושלמה. ההצגה עוסקת במשולש אהבה שנמשך כעשרים שנה.

חלק מהמחזות הקלאסיים שיועלו בשנה הקרובה הם "אדיפוס" בלבוש חדש, בבימויו של עירד רובינשטיין, לפי עיבוד חדש של רוברט אייק ובכיכובו של עמוס תמם. גם סופוקלס מוצא לו שוב עדנה, וכך גם "מותו של סוכן" של ארתור מילר, ו"וניה", המבוסס על "הדוד וניה" של צ'כוב, עיבוד של איתי טיראן בכיכובו של דרור קרן, עומדים להתחדש במסגרת רפרטואר 2021-2022.

לדור הצעיר מוצעת קומדיה מוזיקלית  בשם "כאפות". המחזה, שנכתב על ידי שיר ראובן וגיתית פישר, עוסק ביחסים ואהבה בין בנות במסע לפולין. כמו כן, יעלה הקאמרי את ההצגה " נרות יום הולדת" שמעובדת מספרו של אסף ענברי, "הטנק", וכן את ההצגות "להעיר את האריות", "פיקוח נפש" ו-"בואו נפתח את זה", כולן הצגות מקור.

כעת נותר לנו לראות האם המהלכים להצערת הקהל אכן יביאו את הקהל לאולמות. בקאמרי מודיעים כי עד כה נרשמת הצלחה. מעניין האם את אותם צעירים שמגיעים להצגות לצעירים ניתן היה למשוך אחר כך גם להצגות קלאסיות יותר. כמו כן, אנחנו מבטיחות לעקוב אחר העצמת שיעורי הנשים בתיאטרון, מאחורי ולפני הקלעים. ההצהרות החיוביות ממלאות אותנו תקווה, מעכשיו נבחן גם את הביצועים.