קראמפ – מרכז סוזן דלל

תיאטרון מחול אבשלום פולק מעלה בימים אלה את המופע המדובר "קראמפ", בשיתוף שנה ב' במסלול להכשרת רקדנים תל אביב יפו. המופע הזה עורר הרבה סקרנות וסיקור יחסית נרחב לפני שעלה, ולכן הגעתי עם ציפיות גבוהות. בשעת כניסת הקהל, עומד על הבמה גיליון נייר גדול ולבן, שזרוע רובוטית מציירת עליו בטוש, דמות רכובה על סוס. כך מתבססת שפה בימתית ברורה ומעניינת, אך כשנפתח המסך אנו רואים שהיצירה נדחקת לצדה של הבמה ואין אזכורים נוספים לה, מה שמעורר תמיהה.

הכוריאוגרפיה מצליחה להימנע מקלישאות תנועתיות מסוימות אבל בהמשך, המופע נופל לקלישאות אחרות. הדיאלוגים הפיזיים טובים וברורים, אבל השימוש בטקסט היה מיותר, גם אם היה מועט, ונתן למופע תחושה של פארסה. אמנם, האמירה הפוליטית שמרחפת מעל הבמה רלוונטית אך לעיתים נבלעת באי הסדר המאפיין את המופע. כמו הציור לפני המופע, אנו רואים מספר אלמנטים תנועתיים ועיצוביים במופע שאין להם הדהוד בהמשך, והדבר מעורר תמיהה וקושי להתמצא בנרטיב.

גולגולת אחת במדרוג מרתה (הצגה טובה, מסר חשוב, אבל…)

לפרטים ומועדים – הקליקו על הלינק 

כמו מרתה, גם המצעד נעשה אחרת מכל מה שאתם רגילים אליו, או במילים אחרות, טוב יותר. הדירוג הגבוה ביותר הוא גולגולת אחת, בעוד הדירוג הנמוך ביותר הוא חמש גולגולות. תתרגלו לזה. 🙂