אישה בורחת מבשורת השיגעון

על ההצגה "לאה"

מאת: אביבה רוזן

לפני חודשיים לערך, התבקשתי לשאת הרצאה בערב על לאה גולדברג. את ההרצאה כיניתי "אישה בעולם של גברים", כי כן, לאה גולדברג חיה בעולם שניהלו גברים למען גברים והיא הצליחה להתברג בו יפה. הרבה יותר יפה מכפי שהצליחה במאמציה למצוא גבר ואהבה.

ההצגה "לאה" של קבוצת "פספורט" מבוססת על ספרה האוטוביוגרפי של לאה גולדברג, "והוא האור", ספר שלא זכה להצלחה בזמן שיצא, אך משמש לנו מעיין לא אכזב ללימוד נפשה של הסופרת והמשוררת החשובה שלנו. כל חייה, פחדה לאה מהשיגעון. אביה היה חולה נפש, וכך גם רבים מבני משפחתו וסביבתו. חוסר הערך שחשה לאה גולדברג בא לידי ביטוי אצל נורה, גיבורת ההצגה "לאה". מוטיב חוזר בהצגה הוא פסקה שכתבה לאה ביומנה שלה, על חוסר הערך שהיא חשה, על כך שאינה יודעת כלום ואין היא ראויה למאום. את הפסקה הזאת היא כתבה, אגב, אחרי שקיבלה את הדוקטורט שלה בגיל 21. מה גדול הפער בין הישגיה במציאות לבין תפישתה את עצמה. נורה היא דמות המראה של הסופרת והמשוררת הגדולה הזאת, שכולנו דקלמנו מילדות, ואף שימשה כראש החוג לספרות באוניברסיטה העברית.

לאה - יקיר מאיר פרץ

"לאה". צילום: יקיר מאיר פרץ

אדם אינו יכול לברוח מעצמו. לאה-נורה ברחה ללימודים בברלין והייתה מאוד גאה בשייכותה לעיר הגדולה, אך את עצמה לקחה לכל מקום אליו הלכה, את הפחד מהטירוף המשפחתי שהייתה בטוחה שלקתה בו, את הצורך שלה בגבר שלא בא על סיפוקו. והנה היא חוזרת אל בית הוריה, אל אמה השתלטנית ואל העיר הקטנה שבליטא, שניהם גורמים לה לרגשות מעורבים. מגדילים ומקטינים אותה בה בעת. שם היא גם פוגשת בחברו של אביה, אדם עמו ניהלה חליפת מכתבים, והיא מנהלת עמו רומן בדמיונה, רומן שיש לו אולי אחיזה קלה במציאות, אך כשהיא מגלה שגם הוא חולה נפש לאחר שברח מהמקום ומהקשר איתה, הדבר מערער אותה לחלוטין. אנחנו רואים מעט שבמעט מנורה-לאה גולדברג המוכשרת, אפילו איננו מכירים את הישגיה בצעירותה. אנחנו רואים רק את האישה הצעירה המעורערת משהו, זאת שמתאהבת בגברים הלא נכונים וחיה בצלן של מחלות נפש, וחבל.

ההצגה מוצלחת מאוד מבחינות רבות. השחקנים מוכשרים ומשחקים היטב. עם זאת, יש כמה החלטות בימוי שלא הצלחתי להבין, כמו למשל הטקסט של לאה שנאמר על ידי כל השחקנים יחד בתחילת ובסוף ההצגה. ייתכן שזה נעשה כדי להגדיל את הרושם של הדברים. לטעמי, לא היה בכך צורך.

לאה 2 - יקיר מאיר פרץ

צילום: יקיר מאיר פרץ

השחקנית הראשית, ירדן גלבוע, מציגה היטב את דמותה של נורה-לאה. כך, גם רונן יפרח שמשחק את ארין, חברו של האב ומחזרה הדמיוני או לא של נורה-לאה. יש בו בהחלט משהו כובש וניתן להבין את התאהבותה של הגיבורה בדמותו. מנגד, האם משחקת משחק שהוא מוגזם מעט. דמותה מוטרדת, חמורה, שתלטנית, קצת יותר מדי. חשתי מנוכרת ממנה והדבר הפריע לי במהלך ההצגה. עם זאת, כפי שסיכמה בתי בת ה-17 שהתלוותה אלי, הייתה הצגה מעניינת ומוגשת היטב. הרקע שהיה לה על לאה גולדברג העשיר כמובן את הצפייה בהצגה.

המלצתי החמה – בהחלט ללכת, להתרגש ולהכיר את לאה גולדברג מעט טוב יותר.

"לאה"

קבוצת פספורט

יוצרת ובמאית: יעל קרמרסקי.

שחקנים:  ירדן גלבוע, דינה בליי, רונן יפרח ואייל זוסמן.

תאורה: איריס מועלם

מוזיקה: פיי שפירו

מועדים נוספים:

19/10/18 13:00  | 20/10/18 20:00 | מוזיאון תל אביב לאמנות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s