מאת: מרתה יודעת
למען האמת, מרתה לא ממש עפה על מופעי אימפרוביזציה. זה לא שהיא חסידה גדולה של צ'כוב את לוין, ותחבק בזרועות פתוחות כל יצירה שקוראת תיגר על הקונבנציות העכשוויות בתיאטרון. אבל בבסיסם של מופעי אימפרו', יש אלמנט די תמוה, אפילו מקומם, בו לא רק שהקהל מתבקש לקנות כרטיס להופעה במיטב כספו, אלא גם לתת לשחקנים רעיונות לסצינות שעל הבמה, כי כאמור באימפרו' הכל מאולתר על המקום, באופן חי על הבמה. אז נכון, יש בזה משהו אמיץ מאוד, שדורש ניסיון ויכולת אלתור רבים, אך עדיין, כצופה בקהל, מרתה מעוניינת לחוש את אותה תחושה בלב, אותה צביטה שמתקבלת לאחר עבודה רבה בחדר החזרות, במהלכן השחקנים מכירים את הדמויות ואת המחזה. אבל, וזה אבל גדול, בזכות משחקם המרשים של חברי קבוצת "4play", מרתה הצליחה לחוש את אותה צביטה בלב, על אף שהסצינה נרקמה במוחם של השחקנים שנייה לפני ששיחקו אותה.
הקבוצה החלה את דרכה בניסן נתיב ירושלים, בה ארבעת השחקנים – עמרי הכהן, אוהד ובר, אלירז וייס ואורי פנירי – למדו באותו מחזור. בשנה ג', היו אמורים להעלות הצגה בנושא השואה, אך הדבר לא צלח. בכדי שייצא פרויקט סוף שנה ראוי, ראשי בית הספר הביאו את ענבל לורי, אמנית האימפרו' הבלתי מעורערת בארץ, שהעבירה להם טירונות אינטנסיבית ולימדה אותם את רזי האמנות. במקום אותה הצגה שואתית, העלו מופע אימפרו' שהצליח מאוד. באותה שנה, נשלחו מטעם בית הספר לאליפות האימפרוביזציה הישראלית – כן, יש חיה כזאת – וגם שם זכו להצלחה רבה. מאז, בשלהי שנת 2014, החלו להופיע בתיאטראות שונים בארץ, ובכל פעם אירחו ידוען אחר שיזרום איתם על הבמה. לפני מספר חודשים, פנו לאליענה תדהר, מלכת ערוץ הילדים, ולאחר מופע מוצלח מאוד, ליצני החצר והמלכה החלו להופיע באופן כמעט קבוע על בימת הקאמרי.
כך גם היה בהצגה בה מרתה באה לצפות. זו לא הצגה, אפילו לא מופע, מעין סטנד-אפ מאולתר המורכב מכמה "סצינות" אותן הקהל מתבקש לפתח, כגון תוכנית אירוח בערוץ נוראי במיוחד, סיטואציה הנרקמת מסטטוס בפייסבוק, סצינה המתרחשת במקום שכוח אל, וסצינה מתמשכת המתקיימת בעיירה שאת אופיה הקהל מחליט. אם הצגת תיאטרון היא דבר חד פעמי, או אז המופע של פורפליי הוא חד פעמי במיוחד,שכן אף מופע אינו דומה למשנהו. במופע בו מרתה צפתה, היה בליל של תוכנית אירוח בערוץ החמוסים, מחזמר על "המחסן של כאילו", סצינה המתחילה ומסתיימת בבה"ד 15, מה קורה כשאלדין ואפו נתקלים בג'עפר, והמתרחש בעיירה בה התושבים אינם יודעים שהם מתים.
הקטעים היו משעשעים מאוד, לפרקים מרתה אף צחקה עד לכדי השתנקות, שכן השיעול החורפי טרם עזב אותה. עם זאת, מבין הסצינות הללו, דווקא הסצינה האחרונה היא זו שהרשימה את מרתה, בעיקר בזכות המשחק של החברים שעל הבמה, ובעיקר של אורי פנירי ועמרי הכהן. יש לשבח את מחויבותם של השחקנים, שאפילו פריצת דיסק וארוחת שישי עם המשפחה לא ימנעו מהם לעלות על הבמה ולעשות לקהל קצת שמח, אלמנט חשוב מאין כמוהו בימים אלו. עם זאת, מרתה מסוקרנת לדעת כיצד השחקנים הללו מגלמים דמויות בהצגה של ממש.
4play מארחים את אליענה תדהר
משחק ואלתור: עמרי הכהן, אוהד ובר, אלירז וייס, אורי פנירי ואליענה תדהר.
מוזיקה: יאיר סרי
מועדים נוספים:
תיאטרון החאן ירושלים 30/12 21:00
תיאטרון הקאמרי 9/1/16 21:00 | 24/1/16 21:00.
מרתה יודעת 