שביל קרטוני החלב

סקירת ההצגה "הידעת את שביל החלב?"

מאת: אירית ראב

מה קורה כשאדם חוזר מהמלחמה, לא משנה אחרי כמה שנים, לא משנה איזו מלחמה, ומוצא את שערי ביתו נעולים, אדמותיו ניתנו לאחרים ולבה של נערתו כבר נפל בידי אחר? חלק ילחמו עד טיפת הדם האחרונה, אחרים יאבדו את שפיות דעתם, אחדים פשוט ייטלו שם אחר ויתחילו חיים אחרים.

ההצגה "הידעת את שביל החלב?" העולה בימים אלו בצוותא מבקשת לבחון את הנושאים הללו בדיוק. הבמאי ערן בן צבי לקח את המחזה הוותיק מאת קרל ויטלינגר, עיבד אותו ובחן את התכנים הכל כך מורכבים שהוא מעלה, תוך מתיחת גבולות המשחק והטקסט.

המחזה שעלה לראשונה כעשור לאחר מלחמת העולם השנייה, מעלה מקרה שכיח באותה התקופה, בה לוחמים שנחשבו למתים, קמו לפתע לתחייה ונכנסו אל מחוזות עירם כאילו דבר לא התרחש. במקרים מסוימים, עקב מיעוט באמצעי זיהוי, אחדים יכלו ליטול על עצמם זהות ושם שלא שלהם. אחדים עשו זאת כי פשוט איבדו את הזיכרון במלחמה או עקב תאונה זו אחרת (ע"ע הסרט הנהדר "מג'סטיק"), אחרים עשו זאת כדי להציל את עצמם מתלאות המלחמה. מעטים עשו זאת בכדי להישאר בחיים. אחרי הכול, מבחינת הרשויות והאנושות, הם מזמן קבורים שש אמות מטה.

סם קיפר הוא אחד מחיילים אלו. הוא חוזר אל עירו לאחר שלחם במסגרת ליגיון הזרים ונעדר בקרב. מבחינת עירו הוא מזמן מת, אדמותיו חולקו ונערתו קטי כבר המשיכה בחייה. מחוסר ברירה הוא עוטה את דמותו של יוהן שוורץ, חייל צעיר שנפל בקרב, ונעזר במסמכי הזיהוי שלו. עם זאת, שוורץ זה אינו טלית שכולה תכלת, ושוורץ החדש נאלץ לשבת זמן מה בבית הסוהר בגין פשע שבוצע לפני המלחמה. אותו רצון קטן וצנוע לשוב הביתה, לגדל חמניות ולהקים משפחה עם נערתו, מתנפץ לרסיסים, ושוורץ/קיפר נאלץ לעבוד כאופנוען פעלולים בכדור המוות, אטרקציה מקומית בה העובדים אינם שורדים יותר מחודשיים. לאחר תאונה במהלך המשמרת, קיפר מגיע אל בית החולים, שם הוא משתקם ומתחיל לעבוד כמחלק חלב. בבית החולים, הוא פוגש את הדוקטור המהולל ומציג לו את המחזה שכתב על חייו, מחזה המוכיח שהוא למעשה מגיע מכוכב אחר, כי זה ההסבר היחיד לכל ההתנהלות הזו שהוא קורא לה חיים.

צילום: גל אמיר

במהלך ההצגה, הקהל האמיתי צופה בהצגה המוצגת לפני קהל הפציינטים בבית החולים, ומעצם כך מתפקד בשני תפקידים, מחד אנשים רגילים הבאים לצפות בהצגת תיאטרון, מאידך מטופלים ורופאים בבית החולים, הזוכים לקבל תוכן אמנותי, המעשיר את הדעת. לא בכדי, בן צבי בחר לפתור את הסוגיה הזו באמצעות חלוקת חלוקים לבנים ואביזרי רפואה לחלק מן הקהל, ובכך הפך את ההצגה בתוך הצגה למוחשית יותר.

תיאטרון בתוך תיאטרון אינו דבר חדש, ובפרט אם מדובר על פציינט הנחשב לספק שפוי ספק משוגע. עם זאת, אם במחזות כמו מארה/סאד ניכר מגוון של מטופלים תחת שרביטו של המרקיז דה-סאד, המגלמים את התפקידים השונים, בהצגה זו ישנם רק שני שחקנים המגלמים שפע של דמויות. המעניין הוא שהדוקטור מגלם את מגוון הדמויות, כגון מזכיר המועצה, בעל בית המרזח והקולגה בכדור המוות, בעוד סם מגלם רק את עצמו. הסצינה הסופית, המהווה את הדובדבן שבקצפת בהצגה, הנה ניגוד מוחלט למה שהתרחש עד כה. אם הסצינות הקודמות הציגו אירועים שהתרחשו באמת, גם אם מנקודת מבטו של סם, הסצינה הסופית מציגה אירועים שיקרו. אם התרחשו באמת או לא, זה רק גרסת ההמשך של ההצגה תגיד.

ערן בן צבי הבמאי בחר למתוח את העולם הבדיוני על פני כל אולם צוותא 2. השחקנים פועלים על כל השטח, בין אם בתוך הקהל ועל גבי הבמה הפרונטלית והצדדית ובין אם לגובה, על גבי המעקה. לעומת השפע המרחבי הזה, התפאורה, עליה אחראית המעצבת גל אמיר, הנה מינימאלית, תוך הצגת האמצעים הבסיסיים ביותר, הדרושים לכל מקום. זאת, תוך התבססות על ההנחה המגיעה מתוך המחזה עצמו, כי בכל בית ומקום יש את אותם יצורים, בין אם אנושיים ובין אם לאו. לערב אחד, צוותא 2 הופכת להיות אירופה של אחרי המלחמה הגדולה, והגבולות המטשטשים בין הדמיון למציאות, בין אז ועכשיו, נותרים בלב גם אחרי שההצגה מסתיימת.

ובנימה אישית, משחקם האיכותי של שני השחקנים בהצגה, שרון פרידמן המגלם את סם קיפר וערן בוהם המגלם את הדוקטור ואת יתר הדמויות, בהחלט ניכר עד לפרטים הקטנים. עם זאת, כאשר בוהם הנו משוחרר יותר ואינו מתאמץ כל כך, ניכר שהוא בהחלט יודע לעשות את המלאכה כראוי. כמו כן, הבימוי הנו מהודק, טוב וקשוב. הסצינה האחרונה, בה היוצרות מתהפכות, הנה מבריקה ומצחיקה, ובהחלט מותירה טעם טוב בפה. עם זאת, מילה קטנה לבמאי – בכדי שאנשים יתפתו להגיע אל ההצגה ולגלות את היתרונות שיש בה, כדאי להחליף את הכרוניקה למשהו קצת יותר מושך.

הידעת את שביל החלב?

תיאטרון צוותא

מאת: קרל ויטלינגר

עיבוד ובימוי: ערן בן צבי

נוסח עברי: צבי רוזן

משחק: שרון פרידמן, ערן בוהם.

ע. במאי: אפרת טסלר

עיצוב: גל אמיר

מוסיקה: HAKIMONU

עיצוב תאורה: אורי רובינשטיין

תאורן: עמיחי אלחרר

הצגות נוספות: 16/3 20:30