מאחורי הקלעים – מפי סוכריית מנטה

מאת: נועה בן-ארי – קדר

ראיינו אותי השבוע לרדיו האזורי.  כל שלישי בשבע בבוקר יש פינה כזו עם איזה אחד.   כמה זמן שהם רודפים אחרי, בסוף נהיה לי לא נעים.

–    שלום רב לכם מאזינים יקרים, הנה אנו שוב בתוכניתנו: "HARD CANDY".  והפעם נשוחח עם  "סוכרית מנטה" או בקיצור "מנטה". שלום לך, מה שלומך?

–   בסדר, קצת עייפה,  אלה לא ממש השעות שלי.  אני פשוט עובדת בעיקר בערבים.

–   בואי, ספרי לנו קצת על עצמך.  איפה נולדת? איפה גדלת?

–   נולדתי במפעל גדול בסן-דייגו, קליפורניה.

–   אזרחית אמריקאית, אם כך.

–  נכון מאוד.  עזבתי את הבית  בגיל מוקדם מאוד ועשיתי עלייה לארץ עם קבוצה גדולה של חברים.  קיבלו את פנינו "כ.ל. טוב בע"מ- יבוא ושיווק ממתקים" והתיישבנו בדרום תל אביב. בהתחלה זה לא היה פשוט.  בארץ יש הרי את עניין הכשרות, להשיג חותמת וכו' אבל בסוף זה הסתדר. בהמשך כבר שלחו אותנו לכל חלקי הארץ.

–   איזו תכונה הכי בולטת בך?

–   אני חריפה.

–   לי את דווקא נראית, אם יורשה לי,  מאוד סימפטית. מתוקה אפילו.

–    מתוקה? לא, זה ממש לא הטעם שלי.

–    מה לדעתך עושה אותך כל כך אטרקטיבית?

–    בחמש מילים: עשרים קלוריות, אפס אחוז שומן.

–    ובהרחבה?

–    אני עטופה בנפרד, אפשר לזרוק אותי בתיק, בכיס.  אני לא תופסת הרבה מקום ואני התחליף הטוב ביותר למברשת שיניים.

–    מקום העבודה העיקרי שלך הוא בתאטרון.

–    נכון.

–   אני לא אטעה אם אומר שהקהל המזוהה איתך ביותר הוא קהל המקשישים. למה נראה לך שזקנים מתעסקים איתך דווקא באמצע ההצגה? מניסיון אישי, זה יכול להעביר בן אדם על דעתו.

–   אני חושבת שיש לזה כמה סיבות.  קודם כל, אין מספיק אכיפה בנושא. כמו שיש הודעה בתחילת ההצגה לכבות פלאפונים, צריכה להיות הודעה לכבות מרשרשים למיניהם כגון תינוקות וממתקים.  אם אין שלט שאסור, זה אומר שמותר.  חוץ מזה, שלכולנו יותר כיף לעשות מה שאסור.  האדרנלין של לפתוח את התיק בהיחבא,  בחושך, למתוח גבולות.  גם קשישים יכולים להתנהג כמו ילדים.

–   תראי, קשה לי להאמין שהם מתעסקים עם הצלופן שלך ופותחים אותו במשך רבע שעה רק כדי למתוח גבולות.

–   נכון, אסור לעשות הכללות אבל תתפלא.  כמובן שיש את אלה שפשוט לא שומעים שזה "מפריע", אבל נתקלתי בלא מעט מקרים שהגברת עשתה את זה בכוונה כי היא ניסתה לקבל קצת תשומת לב מבעלה.  הוא נרדם ברגע שהתיישבו באולם. מה היא אמורה לעשות?  לדבר איתו היא לא יכולה.  דרך אגב, הנחירות שלו מפריעות הרבה יותר. דבר נוסף, מחקרים מראים שיש לי יכולות לפתח תיאבון אצל אנשים.  אני מאמינה שבזכותי הם נהנים מהקפה והעוגה בהפסקה.

–   לסיום, מה החלום שלך? מה את מאחלת לעצמך?

–   בתחום שלי זה כמעט בלתי אפשרי אבל אני חולמת to last forever.   ואם לא לנצח אז לפחות להטביע חותם, להשאיר אנשים עם טעם של "עוד".

–  תודה רבה לך, היה לי לעונג.  ולכם, מאזינים יקרים, נתראה שוב כאן, שבוע הבא עם המסטיק הפופולרי בישראל, הלא הוא – בזוקה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מרתה 27, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מאחורי הקלעים – מפי סוכריית מנטה

  1. צביקה גלעדי הגיב:

    נועלה זה נפלא!
    חשתי הפעם כמו בסרט מותח. יופי לך.
    "שאפו" (Chapeau) !!!
    צביקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s