היאוש שם נעשה יותר נוח?

שיחה עם יוצר התיאטרון ירון אדלשטיין אודות פורום אינסטד

מאת: מיה אופיר מגנט

ITsINSTED היא תוכנית שנוסדה ב-2006 על ידי סטודנטים מבית הספר לתיאטרון באמסטרדם מתוך מטרה לקדם את מעמדם של יוצרי תיאטרון צעירים. התוכנית מאפשרת ליצור קשרים בין במאי תיאטרון צעירים מארצות שונות, בניסיון ליצור שיתופי פעולה ולפתוח אפשרויות עבודה בתחום התיאטרון. באמצעות פגישות של חברי ITsINSTED ואנשי מקצוע מהעולם הוגי התוכנית מקווים להדק קשרים בין היוצרים הצעירים והממסד תוך החלפת ידע ושיתוף הניסיון בין במאים צעירים ממדינות שונות.

התוכנית התקיימה השנה בישראל בפעם הראשונה ביוזמת הבמאית אביבית שקד. אחד מהבמאים הישראלים שהשתתפו בתוכנית השנה הוא ירון אדלשטיין, בוגר סמינר הקיבוצים וכיום שחקן, מחזאי, במאי ומורה. הצגת המערכונים שלו "החברים של ננה" מופיעה בתיאטרון תמונע כבר קרוב לשלוש שנים.

"הגיעו במאים מהולנד, קרואטיה, אוסטריה ושוויץ יחד עם כמה במאים מהארץ" הוא מספר "היו פאנלים ודיונים עם במאים, היו הצגות ושיחות עם היוצרים וסדנה עם רנה ירושלמי ועבדנו במהלך השבוע בקבוצות על פרוייקט שהצגנו בפסטיבל "סמול במה", ביום האחרון לפסטיבל. זה היה לו"ז מאד צפוף". מכל האטרקציות שהיו בתוכנית, הדבר שהכי עניין אותו היה המפגש עם הבמאים הצעירים עצמם. "עניין אותי לשמוע הרבה על מקומות שונים והתחלתי לתחקר אותם." הוא מוסיף.

אדלשטיין ביקש מחברי הקבוצה האירופאים להסביר לו על תהליך לימודי הבימוי שלהם. כבוגר הסמינר, שיש לו היכרות מעמיקה רק עם שיטת הלימוד הזאת, הוא רצה לדעת מהי תוכנית הלימודים ואיך מכשירים במאים באירופה. "הם לומדים הרבה פחות, רק ארבעה או חמישה בכיתה. זה כבר מוליד הרבה מאד שינויים." הוא מסביר מה סיפרו לו "יש המון יחס אישי. רוב הלימודים הם מעבר מפרוייקט לפרוייקט, כל פעם בסגנון אחר ויש חונך מיוחד שנמצא איתך בחזרות. אתה נזרק ללביים משהו של תיאטרון תנועה ובמאי של תיאטרון תנועה נמצא איתך ברוב החזרות, מגיב על איך שאתה עובד."

להרגשתו של אדלשטיין יש הבדל גדול בתפיסת התיאטרון בין הבמאים מהארץ והבמאים מאירופה. "הבמאים מאירופה באו עם התחושה, גם אם לא אמרו את זה בצורה מפורשת, שמשהו בתיאטרון בישראל מאד מיושן." התיאטרון הישראלי שמתבסס עדיין בעיקר על עלילה וסיפור שונה מאוד מהתיאטרון האירופאי העכשווי. "באירופה הם חונכו שסיפור זה אידיאולוגיה ועצם זה שיש נארטיב זה כבר כולל איזושהי אמירה ואידיאולוגיה והם מנסים להתרחק מזה. אצלם יש הרבה פרפורמנס והשחקן הרבה פעמים מגיב על הדמות שלו. יש הרבה דה קונסטרוקציה של החומרים. והבמאי הוא היוצר המרכזי ולא המחזאי או הטקסט." בניגוד לתיאטרון הישראלי בו הטקסט עדיין מושל בתיאטרון, באירופה "הכל כלי ביצירה של הבמאי".

אדלשטיין מתאר את ההלם שחשו הבמאים הישראלים לנוכח התפיסה שהתגלתה להם במפגש עם הבמאים האירופאים. הוא מספר שאת ה"בום" שלו מהשוני הגדול בתפיסה הוא קיבל כשראה הצגות בפסטיבל אביניון ובאדינבורו ובמיוחד כשהמחזה שכתב, "הר", עלה בגרמניה. "נסעתי לגרמניה לבכורה ולא זיהיתי את המחזה. זה מחזה על חמישה לוחמים והבמאי עשה אותם שחקני גולף. לא ידעתי אם לצחוק או לא. אבל בסוף הבנתי את הקטע ונדלקתי על זה וגם הבנתי שזה נורא נכון לקהל שם. בארץ זה לא היה עובד ולא הייתי מגיב לזה ככה, אבל שם זה היה טוב ונהנתי מזה. שם חטפתי את הבום של ההבדל, ראיתי את הנושא של הדקונסטרוקציה שבאה לשבור את הסיפור ואת האשליה ולא קיים עוד בארץ למעט בפרינג'." אבל למרות זאת אדלשטיין אוהב את התיאטרון שעושים בארץ ולא נחפז לשנות את הטעם שלו בעקבות מה שראה "בעיני זאת שאלה. אני באמת אוהב תיאטרון כזה".

במהלך השיחה התעניינתי גם בנוגע לגבי נושא העבודה והאם לבמאים צעירים בחו"ל קל יותר מאשר בארץ? "נראה לי שגם להם לא כל כך קל, אבל אין להם את הריק המוחלט שבארץ יש." אומר אדלשטיין "בהולנד הבנתי שיש מוסדות שעובדים עם במאים צעירים, יש מסלולים שמאפשרים המשך עבודה. אנשים מהמשרדים מגיעים לבתי ספר לבימוי, רואים את העבודות, לוקחים במאים משם. יש איזה מסלול ללכת בו." ולמרות זאת גם שם המצב לא כל כך ורוד כמו שהוא נשמע "גם שם יש שינויים. המקומות האלה נסגרים, הם גם מודאגים. אבל המצב יותר טוב. יש שם הרבה תמיכות וקרנות. זה יותר זמין ופתוח להם לעבור בין ארצות באירופה ולביים שם, יש הרבה קשרים ושיתופי פעולה." אבל בסך הכל גם באירופה הבמאים מחפשים במה.

" זאת הייתה חוויה וניחוחות שפותחים את הראש. זה הרצון להתאוורר." מספר אדלשטיין על התוכנית "לאו דווקא כי נדלקתי על שפה תיאטרונית אחרת, אלא כי זה הזכיר לי שכדאי לצאת וללמוד ולספוג עוד דברים. זה משהו שקל לשכוח בארץ כשאתה כולך בניסיון למצוא ביטחון כלכלי."

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאגר כתבות, מרתה 22, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s