"לשמור על אש היצירה"

שיחה עם ריבי פלדמסר-ירון, מייסדת מרכז 'סדנאות הבמה'

מאת: יאשה קריגר

כבר כמה שנים טובות שהשם 'סדנאות הבמה' מצלצל כשם פמיליארי בשדה היצירה המקומית. בגדול, כשמו כן הוא, מרכז להכשרה והעשרה לאמנים בתחומי התיאטרון, הקולנוע ותחומי אמנות אחרים. תפסתי את ריבי פלדמסר-ירון, מייסדת המרכז, לשיחה קצרה על מה, מי, כמה ולמה. אנחנו יושבים במשרדה, שנמצא בעלייה של הסטודיו הממוקם בחצר פנימית ברחוב סלמה בדרום ת"א. מלמטה, לאורך כל השיחה, בוקעים קולותיהם של זמרי מקהלה המבצעים להיטי מחזמר המשולבים בלהיטי פופ.

"אלה הווקה-פיפל, הם עושים כאן חזרות" מסבירה לי ריבי. "קח אפילו אותם לדוגמא. חשבתי שכל הקטע של ביטבוקס נורא מגניב, אז הזמנתי אותם לעשות פה כיתת אמן. ראה אותם מולי שולמן, שהוא חלק מה'טרי-פולינג', שזה קבוצת מאלתרים שיושבת אצלנו. מולי נדלק על זה וככה נולד שיתוף פעולה בין שחקנים לביטבוקס. זה דוגמא קלאסית לחיתוכים ושילובים שקורים כאן."

במהלך השיחה ריבי מציגה לי עשרות דוגמאות שכאלה, עשרות שמות של שחקנים, במאים, אמנים וקבוצות, שנפגשו ב'סדנאות הבמה' ויחד התוו רעיונות ליצירות משותפות שקרמו עור וגידים.

" 'סדנאות הבמה' מזוהה כמרכז גבוה, כאשר המטרה היא ליצור קבוצות שיח, ליצור הבנה וחשיבה של איך יש ליוצר נגיעה שלא קשורה באופן ישיר לתחום היצירה שלו. זה לא קורה באופן טבעי. באופן טבעי אמן נפגש עם הדומים לו. ופתאום החצייה הזאת של תחומים פותחת את הראש ופותחת עניין, ובסופו של דבר היא נוגעת ביצירה עצמה."

המרכז מציע מגוון מסלולי הכשרה בתחומי התיאטרון, קולנוע, מחזאות, תסריטאות ועוד, החל מסדנאות חד-פעמיות של כמה ימים ועד מסלולים שנתיים. ריבי מוסיפה "אנחנו כל הזמן מתייעלים, כל הזמן יש תכניות ומסלולים חדשים. חלק מהרעיונות באים מהמרכז ומוועדת ההיגוי שלנו וחלק מהאנשים שבאים עם הרעיונות שלהם. כמעט אין שנה שאנחנו לא מוסיפים משהו חדש."

ריבי פלדמסר-ירון. צילום: ינאי יחיאל

אני שואל את ריבי איך כל העסק התחיל.

"אני באה מבימוי תיאטרון. עשיתי תואר ראשון באוניברסיטת ת"א והתחלתי תואר שני, אבל מכל-מיני סיבות לא השלמתי אותו. עשיתי כמה הצגות בארץ ואז נסעתי ללונדון וביימתי שם. תוך כדי שהותי בלונדון, הכרתי את ה- International Workshop Festival. זה היה פסטיבל של סדנאות לאנשי מקצוע, פורמט שלא היה מוכר לי עד אז. ראיתי את הייחוד בכך שאנשי מקצוע יושבים ועובדים ביחד. היה לי עניין למנף את זה בארץ, ליצור מרכז שיש בו אנשי מקצוע מתוך מטרה לעשות קרוסינג של תחומים. התחלנו ב-2002 בתכנית ה-BI-ARTS, שזה שיתוף פעולה של המועצה הבריטית ומשרד החוץ. עשינו פסטיבל ענק בבית ציוני אמריקה, שבמהלכו אירחנו שמונה אמנים מלונדון. ב-2004 הקמנו עמותה, פעלנו בצוותא, בביכורי העתים ובקמפוס אריסון. רק ב-2006 התחלנו להבין שהכוח המקומי הוא גם מאוד משמעותי בחינוך ובהתוויה של המרכז. ואז הפכנו להיות מרכז שפועל גם עם אמנים ישראליים וגם עם אמנים מחו"ל."

אני שואל את ריבי למי היא מתכוונת כשהיא אומרת "התחלנו" בלשון רבים. "אני ואני", היא עונה לי בחיוך קטן וממשיכה:

"הבית פה בסלמה הוא מ-2009. רק בזכות הבית הזה התאפשר לנו לעשות הרבה דברים שאנחנו עושים."

בין שלל התכניות הקיימות ב'סדנאות הבמה', ריבי מספרת לי על ה-Actors Studio, שרץ זה השנה השלישית ברציפות "הכרתי את הפורמט הזה בלונדון, ב-Actors Center, ששם שחקנים מקצועיים באים, לומדים ועובדים. ה-Actors Studio אצלנו זה בעצם מפגש של שחקנים מקצועיים שעובדים על סצנות שהם היו נורא רוצים לבדוק ולהתאמן עליהן. עשינו אודישנים מאוד רציניים ומי שמוביל את המיזם הזה הם עודד קוטלר ואמנון מסקין. הפרוייקט הזה רץ כבר שלוש שנים, נפגשים פעם בשבוע בימי שישי ועובדים. השנה אנחנו מרחיבים את זה גם לבמאים ולמחזאים, מתוך מחשבה שמחזאים יוכלו לבדוק סצנות שלהם ובמאים יוכלו לבדוק רעיונות שלהם. כלומר, זו מסגרת משותפת, שבה הבמאים והמחזאים יוכלו להשתמש בשחקנים מקצועיים לבחינת רעיונות חדשים. ככה נוצר פורום משותף שכולם מרוויחים ממנו. לפני שלוש שנים גם שלחנו את עודד קוטלר ואת ציפי פינס (שמנחה אצלנו סדנא נפרדת לשחקנים) ל-Actors Studio בלונדון, כחלק מחילופי אמנים בחו"ל. אנחנו גם מקימים במקביל את ה-Dancers Studio, מסגרת שבה רקדנים וכוריאוגרפים יוכלו להראות אחד לשני את הדברים שהם עושים ולקבל משוב מקולגות מקצועיים. אנחנו לא גובים תשלום על ה-Actors Studio, זה לגמרי בחינם. זה חלק מהיתרון של להיות עמותה ולתת את השרותים האלה, וזה כמובן גם חלק מהבעייתיות, מכיוון שתקציבית זה בעייתי."

ואם כבר נגענו בענייני תקציב, אני שואל את ריבי מי תומך תקציבית ב'סדנאות הבמה'.

"מנהל תרבות, המחלקה לתיאטרון, המחלקה למחול וקצת המחלקה לספרות. ויש עוד גופים שתומכים אבל לא באופן קבוע: פעם המועצה הבריטית, פעם קרן ברכה. ככה שאנחנו חייבים גם הכנסה עצמית."

פרויקטים בולטים נוספים שהתרחשו ב'סדנאות הבמה' בשנים האחרונות הם Play by the Book, מיזם שהוא הכלאה בין ספרות לתיאטרון (לאחרונה עלתה במסגרת פרויקט זה ההצגה 'מנגינה כחולה עם תלתלים', עיבוד לספרו של אלדד כהן בבימוי ירדן בר-כוכבא), וכן, פורום מובילי תרבות.

"פורום מובילי תרבות היה יוזמה של מנהל-תרבות ובשנה הראשונה עשינו את זה גם בשיתוף שח"ם ומגוון מוסדות תרבות. הרעיון היה לקחת קבוצה של אנשים מובילים בתחום האמנות, יוצרים בעלי פוטנציאל אמנותי וניהולי ולקבץ אותם יחד על-מנת ליצור שיח אמנותי וגם לייצר עבורם הכשרה שתוביל אותם, בצורה זו או אחרת, לניהול מוסדות תרבות. הפורום הזה פעל במשך שנה, שבמהלכה נחשפו המשתתפים להמון תכנים ופעילויות בשיתוף מגוון מוסדות תרבות, וכמובן שצמחו ממנו כמה שיתופי פעולה שנמשכים עד היום."

לסיכום, אני שואל את ריבי איפה היא הייתה רוצה לראות את 'סדנאות הבמה' בעתיד ומה שאיפותיה לגבי המרכז.

"אני חושבת שהמרכז צריך לגדול. השאיפה היא להיות מעין בית חממה שזה מאסט לכל שחקן לעבור בו, שיש בו ז'אנרים חדשים שנבדקים כל הזמן, שאנשים יכולים לבוא ולהגיד 'יש לי משהו ואני רוצה לבדוק ולראות אם זה עובד'. שיהיה פה בית לאמנים מחו"ל ושנוכל לעשות חילופים עם חו"ל, שיהיה רזידנסי ואקספרימנט אמיתי. המטרה היא להיות בית ליצירה שבו יוצרים יוכלו לאו דווקא לייצר את המוצר אלא להתוות אותו, שהמרכז יהיה הפלייגראונד שלהם, המעבדה.

אני מאוד מאמינה שהשורה התחתונה חייבת להיות קשורה לעשייה. מצד אחד, אני לא רוצה להיות הקאמרי והבימה מכיוון שאם אני אהיה תיאטרון אז לא יהיה לי זמן ללמד וללמוד. מצד שני, צריכה להיות התוויה שהיא מימושית, אחרת יש תואר שני באוניברסיטה. אני מאוד רואה את הקישור המעשי ללמידה.

אחד הדברים שאני נורא גאה בהם זה שהאנשים שעוברים ב'סדנאות הבמה' נשארים בקשר. בסך הכל אנחנו נורא בודדים כאנשי מקצוע, לכן אני רוצה לשמור על היוצרים כחלק מגוף ששומר על קשר. זה שומר בעיניי על אש של יצירה."