אחיות או לא להיות

על ההצגה "ילדות טובות"

מאת: מיה אופיר מגנט

יוצרות ההצגה "ילדות טובות" פוגשות אותי מחוץ לחדר החזרות. בזמן שאנו מחכות שהחדר יתפנה מקבוצה אחרת שעושה חזרות, השחקניות והבמאית מדברות, צוחקות, מתלוננות, יורדות זו על זו, מציקות זו לזו, שואלות אותי שאלות. כאשר אנחנו נכנסות לחדר הן מתארגנות לקראת הראן וניכר שנוח להן בחדר החזרות והן מרגישות קרובות. לכן זה לא מפתיע אותי כשבמאית ההצגה, יעל, מספרת על המשיכה הראשונית שלה למחזה "משהו בדינאמיקה של שתי נשים על הבמה עניין אותי".

המחזה "ילדות טובות" מתאר את מערכת היחסים בין מולי ואנה, שתי אחיות שאמם הנוקשה והקפדנית נפטרה לא מזמן והורישה להן את חנות הפרחים שלה. למולי יש תקווה לחיים טובים יותר ולאהבה ואילו אנה מנסה להגן עליה ולסגור אותה בבית אותו היא מנקה ומסדרת באופן כפייתי. האחיות מסדרות את הבית לכבוד ארוחת ערב חגיגית אבל למולי יש משהו לומר לאנה שיערער את העולם הבטוח והסגור שבנתה לעצמה. לאורך ההצגה אנחנו רואים כמה רחוק תלך אנה כדי לשמור את המצב כמו שהוא ולהשאיר את מולי איתה.

לאחר שראיתי את החזרה נפגשתי עם חלק מהיוצרות אשר כולן סטודנטיות בשלבים שונים לתואר ראשון בתיאטרון באוניברסיטת תל אביב: הבמאית יעל גולדברג, עובדת בתיאטרון אורנה פורת זו העונה השלישית, נעמה הרשקוביץ שמשחקת את מולי ולינוי אלבכר המשחקת את אנה.  יעל מספרת על ההשראה הראשונית שלה למחזה "הוויז'ן הראשוני שלי היה של משהו מאד עדין ופסטלי. לאט לאט עם העבודה על הטקסט הבנתי שזה צריך להיות יותר מחוספס".

המחזה עבר שינויים רבים מאז שנכתב לפני מספר שנים על ידי לירון סיני, סטודנטית לתואר שני בספרות. כאשר יעל החלה לעבוד על המחזה וכשנכנסו השחקניות לעבודה עשו לירון ויעל עבודה דרמטורגית מקיפה על המחזה עד שלדברי יעל "הוא עבר שינויים ותהפוכות רבות. אפשר להגיד שזה לא אותו מחזה". חלק מהשינויים היו בקיצור של הטקסט וחלק התמקדו בנוכחות של האמא המתה וביצירת השוני בדמויות האחיות.

"אני מאד מתחברת לדמות של מולי" אומרת נעמה "אני רואה אותה כמישהי שמנסה להיות רוח חופשית,שמנסה להתחיל לטרוף את החיים, וזה משהו שהיה לי מאד כיף להיכנס אליו. היא מנסה לחיות ולצאת, שזה משהו שהיא לא יכלה לעשות כל עוד אמא שלה הייתה בחיים". לינוי מספרת על דמותה של אנה "מאד רציתי את התפקיד הזה. זה מאד הדליק אותי. זה מושך לעשות משהו לא רגיל וקיצוני. משהו שנתן לי הזדמנות להגיע למקומות שלא הגעתי אליהם מבחינה משחקית".  אך העבודה על התפקיד של אנה לא הייתה קלה עבורה "זה לא היה פשוט לעשות את התפקיד הזה. לקח לי המון זמן להבין שלדמות שלי אין רגשות אשם בנוגע לדברים שהיא עושה, עד שהבנתי שזאת האמת שלה. כשאת משחקת מישהי חולה כל תפיסת העולם מעוותת מהיסוד".

במהלך החזרות הייתה הרבה התמקדות בדמותה של אנה. כאשר בשלב מסוים חוותה לינוי משבר משחקי, עצרה יעל את החזרות הרגילות למשך שבועיים "דיברנו רק על אנה ועל המטרות והפעולות שלה. לינוי היא לא אדם שתלטן והיה לה קשה להתחבר לרצון של אנה לשלוט בהכל" מסבירה יעל ולינוי מוסיפה שהעבודה עדיין נמשכת "אני מאד אוהבת את העבודה עם נעמה ויעל. אני מרגישה שיש כאן הבנה, שיש הפריה הדדית". על הבמה ומאחורי הקלעים ניכרת הקרבה בין היוצרות. הקרבה הזאת חשובה במיוחד כאשר יש רק שתי שחקניות על הבמה "כשיש הצגה עם שני שחקנים אין לאן לברוח. אם אין הקשבה, רואים את זה". אומרת יעל.

פסטיבל Smallבמה, במהלכו תופיע ההצגה, מתקיים זו השנה האחת עשר באוניברסיטת תל אביב. הפסטיבל הוא יוזמה של סטודנטים מהחוג ומנוהל על ידי סטודנטים. יעל אומרת על הפסטיבל "בכל סמול במה שהייתי בו הייתה אווירה טובה. גם כי עושים את הכל לבד, אפילו את התפאורה. זה פסטיבל מגניב." ונעמה מוסיפה על האווירה התומכת "בזמן הפסטיבל יש המון פרגון למרות שזאת לכאורה תחרות". "סמול במה זה הפרינג' של האוניברסיטה" מסבירה לינוי "יש באוניברסיטה הרבה פעמים הפקות גדולות שמביימים תלמידי המאסטר או המרצים וזה אוטומטית הופך את ההצגות ליותר שגרתיות. אני לדוגמה שיחקתי באחד הפסטיבלים בהצגה שהתקיימה בקפיטריה. שיחקתי מלצרית והיו פעמים שעליתי על שולחן והפכתי משהו על הקהל". יעל מדגישה את העובדה שהפסטיבל הוקם בזכות יוזמה סטודנטיאלית ומופק על ידי הסטודנטים "הוא נותן המון ובתור סטודנטית הרגשתי שאני באמת עושה תיאטרון. פה יש לך את החופש. רק קצת באסה שצריך לסחוב פנסים" ונעמה מעירה "גם לסחוב פנסים זה חלק מזה. להבין מה זה הפקה מ-א' ועד ת'. כל מה שזה כולל. זה נותן מקום לנסות וגם לטעות לפעמים. לנסות לבד להבין את הדרך". יעל: "זאת הדרך היחידה ללמוד תיאטרון – דרך עשייה". ולינוי מוסיפה "דרך חתחתים".

ילדות טובות

מאת: לירון סיני

בימוי: יעל גולדברג

משחק: לינוי אלבכר, נעמה הרשקוביץ

דרמטורגיה: הגר רענן

מוסיקה: תמי לויאב

עיצוב חלל ותלבושות: איה בן אשר

עיצוב תאורה: גיא גלילי

עוזרת במאי: יעל כצמן

ההצגה תוצג בכל ימי הפסטיבל, בשעות 18:15 ו- 22:00 , בחדר 121