"קרנפים": ביצוע מרהיב המהווה תמרור אזהרה

מאת: דנה שוכמכר

אצל המחזאי אז׳ן יונסקו, המונח המוביל את מחזותיו הוא שכל אדם קרנף, העדר רק מחכה לו שייטמע בתוכו וימשיך לטרף הבא. עם זאת, קיימת מעט תקווה ומי שמביא אותה שואל האם בכל זאת לא כדאי להצטרף לעדר אלא להביט על הנעשה מבחוץ. בימים אלו, היצירה עולה בתיאטרון בית ליסין, ונדמה שאין זמן אקטואלי יותר להציג אותה מאשר במציאות הנוכחית, בה החברה הישראלית מחולקת והביטוי מתקרנפים נשמע שוב ושוב, ברחובות ובמדיה.

המחזה ״קרנפים״ נחשב לאחת מאבני הדרך של תיאטרון האבסורד. יונסקו קיבל את ההשראה ליצירה ממלחמת העולם השנייה, במהלכה ראה את הנאצים, את הפשיסטים, את הקומוניסטים, הולכים כעדר עיוור אחר מנהיגיהם. הקרנפים של יונסקו הם המפלצת שסטלין, מוסוליני והיטלר יצרו מבני עמם.

עלילת היצירה, מתארת את תהליך ההתקרנפות באמצעות קבוצת בני אנוש שנפגשת מדי יום בבית קפה, במשרד, בבית. לצדם, העלילה מתמקדת בשני חברים טובים, ז׳אן המקפיד על הלבוש, ובראנז׳ה שהנו ההיפך הגמור ממנו, ובדייזי המתוקה.

בזה אחר זה, התושבים והחברים, מבחינים בגוף מוזר – ומתחיל הוויכוח הגדול אם קרנף הוא או לא, אם אחד או יותר. אישה מבוהלת מעידה על קרנף שדרס את החתולה שלה, אישה אחרת מבועתת כשהיא מזהה שהקרנף הוא בעצם בעלה. ואז מגיעים לנקודה שבה אנחנו כבר עדים למהלך ההתקרנפות.

הבמאי יאיר שרמן, שמאחוריו עומדות בזו אחר זו יצירות מרהיבות, מעמיד באולם של בית ליסין, הצגה שהיא מופת של פרשנות בימויית. הוא מזמן את הצופים, מהכניסה ועד היציאה, לתהליך אפל, מסקרן ומעניין אותו עוברות הדמויות בבית הקפה, במשרד ובבית. בשעה וחמישים דקות, ללא הפסקה, שרמן דחס את העלילה המרתקת בתוך עיצוב תפאורה ותלבושות מרשימים מאוד של פולינה אדמוב. התאורה של פליס רוס כופה על הקהל את התחושה שבקרוב גם הם יתקרנפו. הנוסח העברי של אלי ביז'אווי הוא מדויק, קולח ושנון.

זוהי גם שעתם של להקת השחקנים הנפלאה – המשחק של כולם הופך את האבסורד למציאות שאומרת כי מה שהיה עוד יהיה, וחשוב לבחור את הזירה. השחקנים מצמיתים ומרתקים בתהליך המתרחש על הבמה. התנועות הפיזיות מבפנים ומחוץ, המבע המשתנה מסמנים את הדרך להתקרנפות הכללית.

בני אלדר המגלם את ז'אן בקולו ובמחוות, שופע כחבר ועובר תהליך התקרנפות אלים במיוחד. בראנז׳ה, בגילומו של תום חגי, הוא תמים ואמין, צעיר הרוצה רק לישון ולאחר לעבודה. הוא נשאר לבדו מול חבריו ומול כל האנשים מסביב, ונושא מונולוג מצמרר על הבדידות לאחר שכולם מתקרנפים, כשעליו להחליט האם להישאר אדם או להפוך לקרנף.

צוות השחקנים המצוין, הכולל בין היתר את  ערן שראל, אברהם סלקטר, אורה מאירסון ומולי שולמן, בתפקידים כפולים, יוצרים דמויות ברורות, מדויקות בקרנפותם, שסוגרות עליו בראנז'ה ועל דייזי אהובתו, בגילומה הנפלא של ליהי קורנובסקי.

בסיכומו של דבר,  "קרנפים" של תיאטרון בית ליסין היא הצגה הזוכה לביצוע מרהיב המהווה תמרור אזהרה מפני מה שעלול להיות. היצירה מזכירה שכולנו אחראים לכך שהחברה לא תהפוך לעדר הדוהר ללא הפסקה, על פי תהום.

 "קרנפים"

תיאטרון בית ליסין

מאת: אז'ן יונסקו

נוסח עברי: אלי ביז'אווי

בימוי: יאיר שרמן

בהשתתפות: תום חגי, בני אלדר, ליהי קורנובסקי, טל דנינו, מולי שולמן, זוהר מידן, אברהם סלקטר, ערן שראל, אורה מאירסון, יניב שביט

מחליף: עומרי לקס

תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב

מוסיקה: דידי ארז

תאורה: פליס רוס

תנועה: אורי שפיר

עיצוב סאונד: ניראל שרון

תכנות תאורה: ברוכי שפיגלמן

עוזר במאי: נמרוד עציון

מועדים נוספים:

29/9/25            20:00

30/9/25            20:00

17/10/25          12:00 | 21:00

18/10/25          17:00

19/10/25          20:00

20/10/25          20:00

למועדים עתידיים באתר בית ליסין – הקליקו על הלינק