מאת: הדר אברבנאל
תיאטרון "הקרון" הוא מוסד ירושלמי ותיק, היוצר ומארח הצגות ילדים מקוריות המאופיינות לרוב בשימוש רחב ויצירתי באמצעים חזותיים: בובות, תנועה מולטימדיה, קרקס ועוד. בפסטיבל הקרון הקרוב יעלו בין היתר גם חלק מההצגות שפותחו על ידי תיאטרון הקרון בשנת 2025.
חיה בספר: זה בסך הכל ציור
אלישבע כזאת מעופפת. היא לא מפסיקה לצייר, כל היום היא מדמיינת. ׳אלישבע, צריך לקום, להתארגן, לאכול, ולצאת. אנחנו מאחרים!׳ אומר לה אבא. אבל אלישבע בשלה, גם כשהיא מקשיבה לאבא, היא תמיד בתוך ציור.
שלב אחרי שלב, הופכים אבא ואלישבע את דפי הספר הענקי המכסה את כל גופה של אלישבע חוץ מראשה. בכל מעבר דף מצוייר גופה של אלישבע והסביבה שמאחוריו, כך שאלישבע יכולה לעבור הרבה מקומות ומצבים בלי שתצטרך לזוז כלל. היציאה מהמיטה, החלפת הבגדים, צחצוח השיניים, אפילו פיפי (וקקי) הם רק חלק מהספר המצויר של אלישבע.
סוף סוף הם יוצאים, אבל אלישבע לא מפסיקה לדמיין. ׳אני רוצה לעוף׳ היא אומרת לאבא. זו לא בעיה, רק הופכים דף – הופ! אלישבע באוויר ואבא על האדמה. הדרך לבית הספר מלאת תלאות והרפתקאות, אבל גם המאתגרות ביותר – הן רק ציור עיפרון. לבסוף אבא מחליט שצריך לשנות תכנית. היא כבר מאחרת, והוא כבר לא יגיע לעבודה – אז נבקר במוזיאון, ככה אלישבע תוכל לקבל קצת השראה ולהעשיר את הציורים שלה.
המוזיאון גם הוא ספר ענק, ולמרות שאפשר לצפות בו בציורים הכי מפורסמים בעולם, הוא עדיין בסך הכל מוזיאון מצויר. כך עוברים אבא ואלישבע בין יצירות מוכרות, לומדים עליהם, מדמיינים ומשנים אותן לטעמם.
"חיה בספר" היא יצירה חכמה, מצחיקה ומרשימה המפתחת את הדמיון והחיבה של הילדים והילדים הגדולים!
על מה ולמה: גם ריב הוא משחק
׳כשמשעמם לי נורא ואין לי עם מי לשחק, אני יוצא החוצה לריב עם גיורא׳, כתב יהונתן גפן בספרו "הכבש השישה עשר". ריב שנועד להפיג שעמום הוא תופעה ידועה, אפילו אצל מבוגרים. זה קצת כיף וקצת מעייף לריב. הדמויות שעל הבמה רבות בלי סוף, על מה ולמה? לא בטוח שצריך לענות על השאלה הזו. היא רוצה לשם, הוא רוצה לפה, היא רוצה למעלה והוא למטה. לפעמים הם לא יודעים מה הם רוצים, לפעמים הם רוצים את אותו דבר, אבל זה לא מפריע להם לשחק בריב.
זהו מופע קרקס מרהיב ומהפנט לא מפסיק להצחיק ולהפתיע את הקהל. המופע מדגים ללא מילים, בעזרת תנועה והבעות פנים בלבד, איך כל קונפליקט יכול להיווצר, להסתבך ולהיפתר, בלי שום סיבה, אם שומרים על שובבות, הקשבה, ולב פתוח.
מה קרה ללב שלי: איך מתקנים לב שבור?
מתן והלב שלו, לבי, עושים הכל יחד. הולכים יחד לכל מקום, מכירים יחד אנשים, וגם כשיש ביניהם חילוקי דעות הם תמיד פותרים אותם ומתגברים יחד. אבל פתאום, הלב של מתן מתנהג מוזר. הוא לא רוצה לשחק, לא מתרגש, לא בוכה. מה קרה לו? מתן החליט ללכת לבדוק מה קרה ללב שלו. הוא הולך לרופא ועושה צילום מיוחד, ומגלה שהלב שלו שבור. מתן מתחיל לחקור כיצד לרפא לב שבור, עד שהוא מגלה שהגעגוע שבר את לבי.
מדובר בהצגה שפותחה לאחר ובעקבות האסונות האחרונים, ששברו, כיווצו, והרעידו לבבות רבים. ההצגה נותנת מקום לביטוי של כאב לב, הזדהות ופורקן. למרות זאת, ברמה האמנותית ופיתוח הסיפור, ההצגה לא דומה להצגות אחרות של הקרון, המתאפיינות ביותר סמליות, מקום לפרשנות וחשיבה עצמאית של הקהל.
אינסוף ואחת: ילדה אחת שהיא שתיים
לחפציבה יש רצונות ודעות משלה, היא לא רוצה שאמא תגיד לה מה לעשות, ואם אמא חושבת שהיא יודעת מה טוב לחפציבה, חפציבה תוכיח לה אחרת. גופה של חפציבה הוא גופה של השחקנית אביב הורוביץ, וראשה הוא בובה המופעלת על ידי השחקנית שמשחקת את אמה של חפציבה, רותם גולדנברג.
היא משגעת את אמא, מתחמקת ממנה, כועסת עליה, ממש עושה לה בית ספר. ילדה כל כך חריפה ושובבה, מי יכול עליה? אמא של חפציבה מנסה לשכנע אותה לסדר, לאכול, להתקלח, ולבסוף, אחרי ריב גדול, מזמינה אותה לשמוע סיפור. אבל חפציבה, כמובן, רוצה לספר את הסיפור יחד עם אמא. הן מדמיינות ויוצרות יחד עולם דמיוני בדיוק למידותיה של חפציבה, עד שלבסוף היא נרדמת עם הדמות הזו שיצרה לעצמה.
דרך משחק עם גוף, קול, ושינויי צורה של חפצים, מצליחות אביב ורותם, בהנחיית ובבימוי סיון שלצר אלכסנדרוביץ' ורוני גולן, ליצור עולם שלם המשתקף מעיניה של ילדה אחת, שהיא כל הילדות והילדים. עולם אקראי, ורסטילי וגמיש, שיכול לקרות בו הכל, תלוי מה היא תבחר. "אינסוף ואחת" זו הצגה משובחת ואינטליגנטית על הורים, הורות, דמיון ועצמאות.
הצגות תיאטרון "הקרון" לוקחות בחשבון את הקהל, מעריכות אותו ומתקשרות איתו בכלים שלו, ולא מנסות להלביש עליו שיח מבוגר, או שיח של מבוגרים עם ילדים.
**הערב, ה17/8/25, ייפתח פסטיבל הבובות הבינלאומי ה-34 של תיאטרון הקרון, שיימשך עד ל21/8/25. הפסטיבל יארח מגוון יצירות, לילדים ומבוגרים, מהארץ ומהעולם. כלל ההצגות המוזכרות בכתבה משתתפות בפסטיבל.
בקרוב, מרתה תפרסם ביקורות על הצגות נוספות הלוקחות חלק בפסטיבל המסקרן של תיאטרון הקרון.
חיה בספר
יצירה, תסריט, עיצוב ומשחק: מלכי טסלר
בימוי ועיבוד למחזה: אחינועם מנדלסון
משחק: אילון פרבר
שותף ליצירה, מעצב תפאורה וקונספט: עודד ורטש
מוסיקה: יעל בירנבאום
עיצוב תאורה: אורן טל
הפקה: תיאטרון הקרון
מועדים נוספים:
19/8/25 11:00 | 16:00
20/8/25 10:00 | 12:00
על מה ולמה
אמנים יוצרים: עירית חרובי ויריב סולומון
מוזיקה מקורית: תומר ברוך
מועדים נוספים:
20/8/25 19:00
21/8/25 18:30
מה קרה ללב שלי
יצירתן של רות חוף ונופר סלע
ביצוע: מתן לוי/נופר סלע
מוזיקה וסאונד: שרון גבאי
עיצוב במה, אביזרים ותאורה: קרן דמבינסקי
תלבושות: מאי איילון
ייעוץ הנפשה: גוני פז
צילום: כפיר בולוטין
מועדים נוספים:
21/8/25 16:00 | 17:30
אינסוף ואחת
יוצרות, שפה אומנותית, בימוי ומשחק: סיון שלצר אלכסנדרוביץ' ורוני גולן.
שחקנית שותפה ליצירה: רותם גולדנברג
על הבמה: רותם גולדנברג ואביב הורוביץ/רוני גולן וסיון שלצר אלכסנדרוביץ'
ליווי אמנותי: שחר מרום
עיצוב תפאורה ואביזרים: קרן דמבינסקי
ראש בובה: מריה גורביץ'
מוסיקה: תומר ברוך
תאורה: אורן טל
בניית קונסטרוקציות: הלל הולצמן
הפקה: תיאטרון הקרון
מועדים נוספים:
20/8/25 11:00 | 15:00
לגלות עוד מהאתר מרתה יודעת
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.
מרתה יודעת 