"הגברת": מכשפה בקטע טוב

מאת: הדר אברבנאל

הגיע הזמן למכתבים. הנה מכתב בשבילך, בשבילך ובשבילכם. כל באי המופע מקבלים מהדוור (גדעון לוי) מכתב במיוחד עבורם, אפילו "הגברת מרתה שיודעת הכל" קיבלה מכתב כזה. במכתב יש הזמנה לביתה של אישה שאנחנו עוד לא מכירים. ובכן, נגמרו המכתבים, על הדוור להמשיך לדרכו, הוא רק צריך למצוא למי שייכת החבילה הגדולה שבידו.

בקצה הכפר גרה אישה מוזרה. לא בטוח שהיא רעה, אבל היא אחרת. אמרים שיש לה זנב מתחת לבגדים ועוד כל מיני דברים כאלה. הדוור דופק על דלתה ומוסר לה את החבילה, אבל היא לא לוקחת אותה כל כך מהר, "תשים את זה כאן. לא, כאן. אממ… אולי כאן!".

האישה המשונה מתייחסת לכל דבר אחרת, לרהיטים שלה, לצמחים שלה, לדוור וכן, גם לחבילות. השהות הארוכה של הדוור בביתה המשונה של הגברת מביאה לכך שהוא משתף אותה בבעיה שיש בכפר מזה זמן מה. הילדים לא רוצים ללכת לישון! הם לא ישנים, בכלל! וזה כמובן אומר שגם המבוגרים לא ישנים, ומה שזה עושה לכפר! הבצק במאפייה לא מפסיק לתפוח, שוכחים לסגור את המים בברז, הזבל מחכה למשאית ברחוב כבר המון זמן… והילדים? הם שטים בבריכות שנוצרות, ואוכלים ממתקים מהחנות ששכחו לנעול, ומשחקים בכל מקום בהיעדר מבוגר שיגיד להם מה מותר ומה אסור. בקיצור, בלגן.

"תביא אותם אלי, אני אגרום להם ללכת לישון", אומרת הגברת. הדוור קצת חושש, חוזר לכפר ושב יום למחרת עם התנאים שהציבו הורי הכפר לביקור בביתה של הגברת. הם לא סומכים עליה, הם לא בטוחים מה היא תעשה לילדים שלהם, הם בכלל לא בטוחים מה יש בכוחה לעשות, וזה בפני עצמו מפחיד.

המופע "הגברת", מתאפיין במשחקיות, בתנועה מרשימה, בעבודה חזותית גאונית כמעט ובמאמץ רב וכנה לפנות לילדים בגובה העיניים. הגברת היא לא בדיוק דמות ילדית, אבל החריגות שלה עקבית מספיק כדי לפתח כלפיה אמפתיה. היא משתמש במה שמגעיל ולא אסתטי לצורך התקשטות, היא מתבלבלת כמעט בכוונה, היא עושה מה שהיא רוצה מתי שהיא רוצה, והיא מזמינה את הילדים אליה הביתה ברוחב לב.

בשלב הזה, הקהל מוזמן להיכנס לביתה של הגברת. לשם כך, עליו להקיף את קירות הבית שלה, ולהגיע למעשה אל מאחורי הקלעים. הילדים מוזמנים להציץ במה שהיה מוסתר מפניו, במקום שהם רגילים לקבלו כלא רלוונטי או לא עבורם. כדי להגיע לביתה של הגברת צריך לעלות על הבמה, כמו השחקנים, ללכת בציר שבו הולכות הדמויות, על מלא.

הרכיבים המקסימים שהרכיבו את המופע גרמו לקהל להרגיש בנוח במופע, ועכשיו הוא מוזמן להיות חלק ממנו. כל הילדים וההורים יושבים סביב שולחנה הגדול של הגברת, על הרצפה. היא שואלת אותם למה הם לא ישנים ומה הם עושים בלילה. היא מציעה להם את התה המיוחד שלה, ומוזגת קודם כל לילדה אחת בלבד, "נראה מה קורה לה". אחר כך כולם מוזמנים לשתות מהתה. "יש גם בברז" אומרת הגברת ומזמינה את הילדים לחוויה עוד יותר מדהימה – להשתמש בצורה חופשית ועצמאית במה שיש על הבמה!

החגיגה החופשית והעצמאית הזו עבור היוצרות והילדים גם יחד היא אירוע תיאטרוני חדש ומרענן שפורץ את גבולות הדמיון, גם "לגברת מרתה שיודעת הכל", גם לקהל המבוגר וגם לצעיר. הביטחון של הילדים לגשת לבמה ולשתף פעולה עם הגברת כחלק מההצגה הוא הצלחה אדירה למופע.

יש כאן ניסיון מאוד יפה ונועז ליצור מעין פרפורמנס לילדים. זו לא הצגה נרטיבית ממש, המשחק מופשט וכמעט לא קיים, והדמויות הן למעשה חצי דמויות-חצי יוצרים מבצעים כל הזמן. זה יפה והגיע הזמן שזה יקרה, אבל יש איפה לשפר את זה עוד. לפרקים, מרוב הפשטה של הנרטיב והמשחק, זו קצת הצגה מתיילדת על שום דבר. חסרה איזו הזדהות תמטית שפרפורמרים ויוצרים במופעים למבוגרים לרוב מרגישים, או נראה שהם מרגישים, וכאן זה לא מספיק קרה.

היצירה "הגברת" היא רעיון מבורך וסימן להתחדשות גם של תיאטרון הילדים בארץ. תודה על האומץ והשימוש בכלים הנכונים והמדוייקים כדי ליצור אותו. לכל הילדים מגיע יחס כזה מיוצרות ויוצרים.

"הגברת"

תיאטרון הזירה

יצירה ובימוי: דנה רחל חזן ונועה פרידמן

שחקנים שותפים: גליה עיני וגדעון לוי

עיצוב חלל: דנה רחל חזן

הלחנה ועיצוב סאונד: תמיר פרידריך

עיצוב תאורה: דנה טקץ׳

צילום ועריכת וידיאו: יובל שטיינברג

עיצוב תלבושות: אביטל זהר

דרמטורגיה: מיטל רז

ליווי אמנותי ותכנון תפאורה: עמית דרורי

ניהול הצגה: מעין לבינגר

ניהול במה: דניאל גמליאלי וצוות הזירה טק פואטרי

סאונד: איתן חביב וניב גפני

תמונות באתר: ילנה קווטני

מועדים נוספים:

15/4/25            16:00               הזירה, מתחם הפרסה, ירושלים

16/4/25            12:00 | 16:00  הזירה, מתחם הפרסה, ירושלים