"ממני תראו וכן תעשו": על אימהות ומפקדים

מאת: הדר אברבנאל

ארבע שחקניות עומדות על הבמה בזמן שהקהל נכנס לאולם. הן תגלמנה את מיקי, שני בניה ובעלה, אבל לפעמים כולן יהיו אחת, מיקי, האישה היחידה בסיפור. למשפחה הכי מושלמת בעולם קרה אסון. אסון אמיתי, כזה שדורש מעורבות של עורכי דין, שמעמיד הורים במבחן, שמעלה שאלות אקוטיות על העתיד והעבר של חיי המשפחה השלווים וחסרי הדאגות.

בעלה של מיקי, מתן, הוא איש צבא לשעבר. בנה הבכור, יואב, בסיום קורס קצינים ובנה הצעיר, אוריה, עומד להתגייס בזמן הקרוב. ההצגה נפתחת בבשורה הקשה שמבשרת מיקי למתן.  קטטה שולית ונערית פרצה בין אוריה לחבריו והסתיימה בלחיצה על ההדק של אקדחו של מתן שהיה לא טעון לכאורה, שהביאה למותו של אחד מחבריו הקרובים של אוריה.

מיד מתן שם את עצמו במקום הטבעי לו ביותר. הוא מתפקד, מנהל, ובין היתר מטיח האשמות ומציב סטנדרט של גבריות ודורש מכולם לעמוד בו. יואב תופס עמדה דומה ואוריה מסתגר בחדרו. מיקי נותרת היחידה שעוד רואה באוריה ילד. הוא ילד שאיבד את חבר שלו ואכזב את אביו ואחיו. בן רגע כל עתידו הצבאי והאזרחי נמצאים בסכנה, והיא מבינה שכאם היא צריכה להגן עליו קודם כל מבעלה ובנה הבכור.

הגבריות הישראלית מורכבת מסבך של ציפיות, ערכים, אג'נדה ודמויות לחיקוי כאלו ואחרות. הנשיות הישראלית, לעומת זאת, קצת יותר שנויה במחלוקת ומגוונת. מיקי היא אישה שמתמסרת לביטחון שהגברים נותנים לה, שנותנת יד לאורח החיים הצבאי, להורות והילדות בצל הגבריות הזו. תפקידה, כך היא תופסת אותו, הוא לשמור על שלום ואיזון בין הגברים שלה. לפייס, להציב גבולות בעדינות, לדווח כשקורה משהו רע.

המקרה הזה משנה ומעצב מחדש את דמותה של מיקי והיא נאבקת כדי לייצב אותו בתוך הכאוס המשפחתי וההתרחשות הבלתי פוסקת שלעיתים היא לא מעורבת בה בגלל תפקידה הקודם. היא רוצה לתת לבן שלה את המקום הבטוח, זה שהיא קיבלה כל השנים מאביו, והיא לא מוכנה לחשוף אותו לחוסר הצדק והאנונימיות של הבירוקרטיה. הבן שלה, ולאט לאט היא מבינה שגם היא, הם קורבן של הגבריות הישראלית חסרת הגבולות והביקורת.

כאמור על הבמה ארבע נשים המגלמות את אותה אישה, או שלושה גברים ואישה אחת, לסירוגין. המבנה הזה, יחד עם עוד קומפוזיציות וקטעים תנועתיים משמר ומשרת את המדיום הספרותי וכמובן מוסיף לו. מתקבלות על הבמה ארבע נשים שונות, וזה קרה לכל אחת מהן. ארבע נשים כמו ארבע אמהות, מהתנ"ך או מהמחאות. ארבע הנשים האלו עומדות כנגד כל הנשים מכל הזמנים, שחשבו שהן מוגנות בזכות גברים גבריים אבל למעשה נפלו קורבן לגבריות. זו טרגדיה של אם, של אישה שהתפכחה מאוחר מדי, שהייתה עיוורת לרעל והאלימות בשם הביטחון שהם נתנו לה, על חשבון בנה.

ארבע הנשים על הבמה משרתות את דמותה של מיקי, אבל לא מספיק תורמות לביטוי הבימתי של שאר מערכות היחסים בסיפור. מיקי היא אישה יחידה בין גברים והרובד הזה הוא משמעותי מאד לכל המהלך שלה. ההתנגדות שלה היא כל כך קשה ומורכבת כי היא לא מתנגדת רק לבעלה, אלא לכל הגברים בישראל. "ממני תראו וכן תעשו" היא הצגה שרוצה למחות, אבל היעדר הגברים על הבמה דווקא מחליש את המחאה ולא מחזק אותה. בהיעדר גברים, הרבה מהניואנסים של מערכות היחסים חומקים ומתפספסים ומיקי נותרת דמות חלשה ולא עצמאית, שלא ברור נגד איזה כוח היא מנסה למרוד, ולמה לא ניסתה עד עכשיו? החולשה שמאפיינת את מיקי משאירה מעט מקום להזדהות ומטשטשת את המחאה שההצגה מבקשת לעורר.

"ממני תראו וכן תעשו" היא הצגה על ישראליות, על אימהות, על הבורגנות הישראלית ועל סטנדרטים גבריים ונשיים שיצאו מכלל שליטה. המקום של מיקי ביחס לדבר הזה מהווה נקודת ייחוס עבור הקהל שצריך לשאול את עצמו 'איפה אני ביחס לדבר הזה?'. ככל שהשאלה הזו תתחדד יותר, כך האפקט שלה יגדל ויפעם בתוך הלבבות גם מחוץ לאולם התיאטרון.

"ממני תראו וכן תעשו"

תיאטרון תמונע

מבוסס על הספר "נמר מעופף" מאת יעל טבת-קלגסבלד

עיבוד ובימוי: טל בסון

משתתפות: מור אלוש, שיא דרייגור-קדמן, שירה זוהר, ליאור שרעבי

עיבוד ודרמטורגיה: מור חסן

תפאורה ותלבושות: דניאלה מור

מוסיקה: שירה אל עמי

תאורה: רותם אלרואי

ייעוץ תנועה: נעמה מנור

עוזרת במאי: קורל כהן

הפקה: כרם פרומקין

ליווי אמנותי: כפיר אזולאי, אבי גיבסון בר-אל, יחזקאל לזרוב, מירב לחמן

צוות טכני (במקור): אמרי ויינברג וגל סטריכש

צילום: יובל אורבך

מועדים נוספים:

2/3/25              20:00

7/4/25              20:00

8/4/25              20:00