מאת: הדר אברבנאל
קבוצת התיאטרון המרשימה בהובלת רות קנר פועלת מאז 1989 ועוסקת בפירוק ומחקר של אמצעי ההבעה הבימתיים. חברות וחברי הקבוצה מתייחסות לחומרים ספרותיים, דוקומנטריים ואנתולוגיים, והופכות בהם עד שמתגבשת שאלה פרפורמטיבית, שהיא בעצם ערבוב ומשחק עם אותם חומרים ואמצעים הבעתיים. קבוצת התיאטרון של רות קנר לא נותנת תשובות, היא מצביעה על הבלתי פתור ומבקשת להעמיק בו.
היצירה "כשקפקא אומר אנחנו", מתבססת על מחברת לימוד העברית של קפקא, מתוך ארכיון הספרייה הלאומית, ועל סיפורים קצרים מתוך כתביו. המופע נפתח בהקראה תיאטרלית של שחקני ושחקניות האנסמבל מתוך המחברת של קפקא. מילים שלמד בעברית ולידן התרגום שלהן לשפתו. אוצר המילים המפתיע של קפקא והרצף הכל-כך לא אסוציאטיבי שלהן, מעוררים השראה ומחיים את העברית מחדש. רשימת המילים המקוטעת מהווה בסיס לתחילת התנועה הבימתית. בהדרגה, דרך חזרה על מילים, שינויי נימה, תזוזה בכיסאות ועוד מחוות משחקיות ראשוניות, קבוצת התיאטרון של רות קנר לוכדת את בליל המילים לכדי מערבולת אחידה ובלתי צפויה. הפתיחה המתוחכמת על גבול הנונסנס של "כשקפקא אומר 'אנחנו'" מציעה כמה אפשרויות לדמות הכותב של המחברת הזו, אבל מצליחה לשמור על הייחודיות הקפקאית בכולן.
כשאומרים על טקסט או יצירה שהם 'קפקאיים', לרוב הכוונה היא שהם עוסקים בחוסר האונים האינדיבידואלי אל מול גורמים בירוקרטיים בעלי כוח. כאן, קבוצת התיאטרון של רות קנר התמקדה דווקא בקפקאיות מסוג אחר. קפקא עוסק בשאלות של צדק ומוסר דרך כתיבה מעורפלת ופואטית. הסיפורים הקצרים העוסקים בפליטות, באחר ואחרוּת או בפסיביות האנושית כלפי אי צדק שנגרם לזר, לרוב מתאפיינים בדמויות חסרות שם או שלא נמסר עליהן מידע רב, חוסר בקונפליקט ברור וממשי, שימוש בסמלים והפשטה וכו'. יצירה זו, עשתה שימוש בקפקאיות הזו ותרגמה את צורת הכתיבה המאפיינת אותה לשפה בימתית, בהתבסס על התכנים הנבחרים. היצירה "כשקפקא אומר 'אנחנו'" מורכבת מטקסטים קפקאיים מהסוג המתואר, הבוחנים ומשתמשים במונחים 'אנחנו והם'.
תוך כדי מעין הקראה תיאטרלית של הסיפורים, השחקנים הפכו לדמויות מתחלפות בסיפורי קפקא. דרך דינמיקה תנועתית, שזורת הבעות פנים, הבמה הדהדה את המילים, וחשוב מכך, את חווית הבלבול, חרדה, השראה ומלנכוליה שמתעוררת בקריאת הטקסטים. קבוצת התיאטרון של רות קנר הוסיפה שאלות רבות על השאלות שמעלה קפקא בסיפוריו, ביניהן שאלת הכותב. פתיחת המופע, הקראת מחברות לימוד העברית, שרטטה קווי מתאר מעורפלים של דמות מתוחכמת, שובבית, בלתי צפוייה. ההמשך הישיר לטקסטים, ביקש להזכיר את הקשר בין כותב המחברות לדובר בסיפורים (הסיפורים כתובים בגוף ראשון). האדם החופשי ומלא הדמיון שכתב ותרגם את המילים במחברתו הוא זה שמספר על העוול שנעשה שם ושם, ועל האופן שבו הוא לקח בו חלק. הדיסוננס המורגש בתחילת המופע בין שתי הדמויות קטֵן ומשתנה לאורך המופע, ודמות הדובר חוזרת להיות מעורפלת וכוונותיה אינן ברורות.
המופע "כשקפקא אומר 'אנחנו"' משרת היטב את המילים של קפקא וצורתן. יש כאן עבודה אינטליגנטית, יסודית, ומאתגרת. זהו שילוב של תחכום, עדינות ופואטיקה, שמשפיעים באופן עמוק ומהדהד על הצופה.
"כשקפקא אומר 'אנחנו'"
קבוצת התיאטרון רות קנר
עבודת תיאטרון־דיבור
מאת רות קנר ושחקניות קבוצת התיאטרון – שירלי גל, טלי קרק, סיואר עואד, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ'
עיצוב: כנרת קיש
מועדים נוספים:
14/5/25 20:00 סטודיו עלילה מקומית, קרית המלאכה, ת"א
17/5/25 20:00 סטודיו עלילה מקומית, קרית המלאכה, ת"א
לגלות עוד מהאתר מרתה יודעת
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.
מרתה יודעת 