"מי מפחד מווירג'יניה וולף?": להחזיר לתיאטרון את חווית המופת

מאת: דנה שוכמכר

המחזה "מי מפחד מווירג`יניה וולף?" מאת המחזאי אדוארד אלבי, הנחשב לאבן דרך בהיסטורית התיאטרון המודרנית, זוכה לעיבוד מרתק בהפקה הנוכחית של תיאטרון הקאמרי, בייחוד בזכות הבימוי של עירד רובינשטיין, והמשחק המצוין של צוות השחקנים. אלו, מחזירים לתיאטרון את עטרתו, כפי שהיתה לו בשלהי המאה הקודמת. זאת, גם הרבה בזכות הניווט המוצלח של גלעד קמחי, המנהל האמנותי, שעושה עבודה נאה בהחזרת חווית המופת אל הבמות השונות.

בהצגה זו, הצופים נחשפים לכאב, לסיוטים ולמשחקים של הפרופסור להיסטוריה ג`ורג` ואשתו מרתה, בתו של נשיא האוניברסיטה, המשחיזים סכיניהם המילוליות זה כנגד זו. במהלך ארוחת ערב שגרתית לכאורה, בה מתארחים ניק, דוקטור צעיר לביולוגיה, ואשתו האני, בתו של איש דת שמעל בכספי קהילתו, עולים כל הרוחות והשדים שעברו בין השניים, ומתגלה אמת אחת פשוטה. במהלך שעה וחמישים דקות ללא הפסקה מוצגים על הבמה החלום האמריקאי ושברו, ועלבון החברה המודרנית כולה, דבר שבאופן מרתק הלם את התקופה בה היצירה נכתבה מלכתחילה, בשנות השישים, והולם במדויק גם את אמריקה של היום.

התרגום הנפלא של דורי פרנס והעיבוד הנהדר של עירד רובינשטיין מדגישים את משחק השחמט המתקיים בין הדמויות, בו אין הכרעה בין היריבים, אלא מצב בו שני המלכים נותרים לבדם על הלוח, חסרי יכולת להכות עוד זה את זה.

היצירה, כאמור, מתפרשת על פני 110 דקות העוברות במהירות. יש הפוגות קצרות של מוסיקה נפלאה של רועי ירקוני, השזורה היטב בתנועה נפלאה של עמית זמיר. אלו, זוכות להעצמה בזכות התפאורה הנהדרת של ערן עצמון, המציגה באופן חדשני את הסלון המוכר של מרתה וג'ורג', שזכה למגוון עצום של וריאציות בימתיות בחלוף השנים. כך, גם התלבושות המדויקות שעיצבה אורנה סמורגונסקי, והתאורה של נדב ברנע, שמילאה את הבמה באורות וצללים, המאפיינים היטב את מערכת היחסים הקשה בין הגיבורים.

הישגו של רובינשטיין הוא בעיצוב המשחק של השחקנים. מדובר בצוות מגובש ביותר ובאפיון רב-רבדים של כל אחת מהדמויות. רובינשטיין אפשר להם לפתוח צוהר לתוך עולמן של הדמויות ולהביא בצורה מדויקת את המהלכים הדרמטיים.

את צמד האורחים מגלמים עופרי ביטרמן (המגלם את התפקיד לסירוגין עם תום אבני) ואביגיל הררי, הם יוצרים היטב את העמדת הפנים של נישואים מושלמים. ביטרמן, המגלם את ניק, בונה את החשיפה של הדמות שלו בהדרגה ומגיע לשיא דרמטי. אביגיל הררי, המגלמת את האני, מציגה דמות מרתקת, היא משחקת את הפחדים שלה, נוגעת ללב ומרגשת.

את צמד המארחים, מרתה וג'ורג', מגלמים אפרת בן צור ומיכה סלקטר. אפרת בן צור מביאה לתפקידה של מרתה הישג בימתי מרשים – המהלך המשחקי שלה בנוי היטב, הנע בין עליות קומיות לתהומות דרמטיות, ומגיע לשיאו בסוף ההצגה. לקראת הסיום כאשר מרתה מבינה שאין ביכולתה לנצח את  ג`ורג`, היא דומעת ומובסת, אבל מדובר בתמונת ניצחון בשל הביצוע המרשים והמפעים של בן צור.

לצידה, מיכה סלקטר הנהדר תמיד, מפגין גם בהצגה זו רגעי משחק נפלאים. בגילומו את ג'ורג', הוא עושה שימוש בתנועות גוף ובחיצים מילוליים, המכוונים היטב לכל הנקודות הרגישות של מרתה. הוא מרתק ברגעי הכאב ובתכנון הנקמה כלפיה, ומכמיר בעת ההבנה שאין פה מנצחים. 

לסיכום, היצירה "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" זוכה לעיבוד רלוונטי ומרתק, לבימוי מהודק וטוב, ולביצוע מצוין של כלל השחקנים על הבמה.

"מי מפחד מווירג'יניה וולף?"

תיאטרון הקאמרי

מאת: אדוארד אלבי

תרגום: דורי פרנס

בימוי: עירד רובינשטיין

משתתפים: אפרת בן צור, מיכה סלקטר, תום אבני/עופרי ביטרמן, אביגיל הררי

תפאורה: ערן עצמון

תלבושות: אורנה סמורגונסקי

מוסיקה: רועי ירקוני

תנועה: עמית זמיר

תאורה: נדב ברנע

הלחנה נוספת: עומר הרשמן

מיקסים: אייל שינדלר

עוזרת במאי: שגה דובדבני

מועדים נוספים:

9/2/25              19:30

10/2/25            19:30

11/2/25             19:00  

12/2/25            19:30