מאת: הדר אברבנאל
קרן עושה מופע קרקס ממה שיש לה. "אני לא קרקסנית", היא אומרת, "אבל החלטתי לנסות". היא הביאה מהבית כל מיני חפצים שתמיד איתה ואף פעם לא עושים לה בעיות, ועכשיו היא תעשה איתם מופע קרקס.
כך, לאורך היצירה "ספל, נייר ומספריים", קרן הופכת לגרסה מונפשת ומוגדלת של חפצים ופריטים אקראיים – מספריים, שעון, קן ציור ועוד הפתעות. לחפצים מערכות יחסים בינם לבין עצמם. המטאטא לא מנקה את הסבל, הרגל לא אוהבת לגרוב גרב, התיון פחדן… כל חפץ שמגיע תורו, בסוף מפשל. בין לבין, קרן חוזרת להיות היא ונותנת טקסט קצר בחרוזים שמקשר בין הקטעים השונים של החפצים.
גם קרן קצת מפשלת, היא לא מוצאת דברים, היא מסתבכת עם החפצים שלה, הם כועסים עליה, היא עליהם, לפעמים היא מסתירה מהם סודות, הכל לעיני הקהל. לאורך כל המופע, נשמרים מתח ומעט מבוכה שמקורם בחוסר ההצלחה של קרן. האם היא באמת לא מצליחה? האם היא באמת מסתבכת, או שכל זה רק הצגה? מנגד, הטרנספורמציות המהירות בין החפצים והמשחק המותאם לכל חפץ מעוררים סקרנות ובכל רחבי האולם ניתן לשמוע את הלחשושים – "איך היא תצא?" "היא לא באמת עושה את זה". לכל התחכמות יש מענה בהצגה, קרן חשבה על הכל.

קצב החלפת החפצים מתגבר וכל סצנה של חפצים הופכת לדרמטית יותר ויותר, עד שקרן מתייאשת. אמרו לה לנסות תמיד כל מה שמסקרן אותה, אז היא ניסתה פעם אחת לעשות קרקס. אז מה אם כל הדברים שהביאה מהבית לא הצליחו? "הכל מאכזב אבל לפחות הם ניסו".
מצד אחד, מסר ההצגה הוא כל כך פשוט וברור, מצד שני, כל כך כן ואמיץ, כך או כך – הוא חדשני למבוגרים ולילדים. זה לא "העיקר הכוונה" הרגיל, זה מבט ישיר לכישלון בעיניים. היה ניסיון, הוא נכשל. הניסיון הוא לא תחליף להצלחה, הוא מציע נחמה אחרת. מחר ננסה משהו חדש.
המופע "ספל נייר ומספריים" הוא חזותי, מורכב, מיוחד ומפתיע, אבל הוא צריך לא מעט ליטושים. הקו הדק שבין 'קרן המפשלת' של ההצגה, לבין המורכבות הבימתית והמעברים הלא מספיק חלקים מדבר לדבר, היה מטושטש והקשה ליהנות מההצגה. טכנית יש בהצגה רעיונות ופתרונות מבריקים, אבל הם דרשו המון זמן ותשומת לב מהקהל ומקרן, כך שלעיתים הטכני גבר על הסטורי-טלינג והקהל נותר עם קונספט מגניב וללא סיפור.
להצגות מורכבות לוקח זמן עד שהמנגנון משומן דיו והדברים זורמים בצורה חלקה, "ספל נייר ומספריים" בדרך לשם. זו הצגה מצחיקה, מגניבה, מרעננת ומתוחכמת, וצריך להמשיך לנסות!
"ספל נייר ומספריים"
תיאטרון הקרון
יצירתה של קרן כץ
בימוי: לושה גבריאלוב
משחק: קרן כץ
מוסיקה ועיצוב פסקול: שרון גבאי
עיצוב תפאורה ואביזרים: אבינועם שטרנהיים, נועם (נומה) לוינסון, לושה גבריאלוב, אברהם כהן
עיצוב תלבושות וטקסטיל: סופיה טרוטוש
ליווי תנועתי: אביב הורוביץ
מילות שיר: ערן הדס
עיצוב תאורה: דניאל יהודה ספקטור
הפקה: תיאטרון הקרון
צילום: כפיר בולוטין
מועדים נוספים:
25/9/24 17:00 מרכז מנדל, יפו
לגלות עוד מהאתר מרתה יודעת
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.
