"הופכים שולחן": לפגוש את הטקסט ביחד עם הקהל

ראיון עם היוצר והחוקר ד"ר עירא אבנרי

מאת: דנה שוכמכר

פרוייקט "הופכים שולחן" מעמיד במרכז הבמה את הפרשנות של הבמאי, הקהל והשחקנים לקלאסיקות נבחרות. בשיחה עם ד"ר עירא אבנרי, חוקר בתחומי תיאטרון ופילוסופיה, יוצר תיאטרון, דרמטורג ויועץ אמנותי לעבודות תיאטרון, הוא מספר על הפרויקט ומה קורה כאשר השחקנים פוגשים את הטקסט בפעם הראשונה במופע עצמו.

מה עומד מאחורי הפרויקט "הופכים שולחן"?

"מדובר על מופע תיאטרוני שמטרתו לאפשר לקהל לחוות את תהליך היצירה תוך כדי התהוות. במסגרת הקריאה השחקנים מציגים את הפרשנות שלהם וחוקרים כיווני משחק שונים, ולקהל יש אפשרות לקחת חלק פעיל במופע ולהגיב על הפרשנות. הסדרה הראשונה כללה שלושה מופעים של עבודה על הטרגדיה "אדיפוס בקולונוס" מאת סופוקלס. העלילה מתמקדת באדיפוס העיוור והקשיש המגיע עם בתו אנטיגונה לפרברי אתונה וכורת ברית עם המלך תזאוס ומוכרז כקדוש, כאשר הוא סוגר חשבון עם מי שגירש אותו מתבאי.

החלטתי לכנס קבוצה של שחקנים לעבודה ביצועית על קלאסיקות שונות. פחות מחודשיים אחרי פרוץ המלחמה התחלנו לעבוד בשיתוף פעולה עם ת"א תרבות דה וינצ'י ובשיתוף אי"ב – ארגון יוצרים עצמאיים בתיאטרון ואמנות המופע. "אדיפוס בקולונוס" היה הסנונית הראשונה, והסדרות הבאות יתקיימו החודש, ולאחר מכן בנובמבר."

כיצד התבצעה עבודת הליהוק?

"הפורמט "הופכים שולחן" נשען על הליהוק. אני פונה לשחקנים שנראים לי הנכונים ביותר כדי לבצע את הסדרה הנתונה על בסיס בחירת הטקסט. בשונה מעבודה תיאטרלית רגילה, המפגש המשותף הראשון שלנו על הטקסט מתקיים לעיני הקהל במועד המופע. אנחנו לא מבצעים עבודה מקדימה על הטקסט אלא בוחנים ביחד את הטקסט תוך כדי המופע בשיתוף עם הקהל." 

למה בחרתם להציג דווקא את "אדיפוס בקולונוס" לעיני הקהל?

"אני בוחר לפורמט יצירות שעניינו אותי. לפורמט יש ערך ביותר ממובן אחד – קודם כל, זה נותן לי אפשרות להרחיב את המעגל של השחקנים איתם אני עובד. במישור הטקסטואלי מדובר בהזדמנות לבדוק היכן אני בתור במאי עומד מול טקסטים ששכבו על המדף. שהתחלתי לעבוד על הטקסט הוא עניין אותי בהקשר של גיבור שבשום שלב ביצירה לא לוקח אחריות על חלקו בטרגדיה וזה מזכיר קצת שליטים מוכרים לנו. כולם אחראים לסבל של אדיפוס, לכאורה, אבל הוא לא לוקח אחריות על גורלו.

הדבר המרתק היה הדיון בזמן אמת שהתרחש תוך כדי הקריאה של הטקסט לעיני הקהל. הערך העיקרי מבחינתי טמון בעובדה כי מדובר בתיאטרון שפותח אפשרויות ולא חייב לממש את האפשרויות עד הסוף.  למשל, כאשר הקהל מגיע לצפות ביצירה מלאה, הקהל צופה בבחירות של הבמאי והשחקנים והוא יכול לחוות את דעתו על כך. במופע הזה  יש שיח בין השחקנים לקהל שכל אחד מעלה אפשרויות שונות שלא חייבות להתממש."

מה כוללת עבודת ההכנה על הטקסט?

"הואיל ואני מגיע מעולם האקדמיה, אני נוהג לקרוא ספרות מחקרית וחומרים נוספים רק כדי לשכוח אותם בעת המפגש עם השחקנים והקהל. אני מגיע עם רשימות של הערות שאני מכין ביחס לטקסט. בהקשר של "אדיפוס בקולונוס", היה צורך גם לבצע עבודת מחקר על התרגום כי בחרתי לערוך שינויים מסוימים בתרגום של אהרון שבתאי, שבנדיבותו אפשר לי להשתמש בתרגום שלו. הואיל והייתי צריך להתאים את התרגום המצוין של שבתאי לצרכים שלי בתור הבמאי, פניתי לחוקרת הקלאסיקה והמתרגמת אביגיל עקביה, שבקיאה מאוד באופני הביצוע של הטרגדיה היוונית, והיא סייעה לי בכך.

הדבר הבלתי נשלט הוא הפגישה של השחקנים עם הטקסט לעיני הקהל, כאשר כל אחד מהם מבצע את ההכנות שלו לצורך המופע. במקרה של המופע הזה ומופעים נוספים בהמשך, המטרה היא ליצור משא ומתן בין הקריאה שלי ושל השחקנים לבין התגובה של הקהל. מדובר על תיאטרון המבוסס הקשבה ופחות על דיבור. אני מגיע לשם על מנת להקשיב לפרשנות של השחקנים ומה שנוצר מול הקהל זה סוג של תרכובת המבוססת על התובנות שלי ושל השחקנים."

איך ניגשים לעבודה על הדמות של אדיפוס?

"העבודה מתחילה מליהוק של השחקן הנכון. כל יצירה שאני עובד עליה אני בוחר להדגיש את ההיבטים הקומיים בטרגדיה. במקרה הזה, הליהוק של אבי אוריה לתפקיד של אדיפוס היה נהדר משום שיש לו איכויות קומיות יוצאות דופן וכך גם לשחקנים האחרים. זה פורמט של שחקנים ואני מלהק את השחקנים שאני רוצה לעבוד איתם ומוכנים לעבוד בפורמט הדורש סקרנות ופתיחות.

יש שאלות שמתעוררות בזמן אמת – כמו איפה מרחב הפגיעות של אדיפוס ביחס לילדיו? לא את כל הדברים ביררתי עם עצמי מראש והם נבחנו במפגש עם הקהל. אני גונב לא מעט תובנות מהשחקנים שאני עובד איתם וכך מצאתי את עצמי רושם דברים שהם אמרו ונשמעו לי הגיוניים. למשל, לגבי דמותו של תזאוס והעובדה שהוא לא דואג לבנותיו של אדיפוס ונלחם להשאיר אותן באתונה. אני לא מגיע ללמד את השחקנים של  הטקסט, אלא מדובר על שיתוף ידע. אם יום אחד אני אחליט להציג הפקה מלאה של המחזה, אני מרגיש שלמדתי רבות מהעבודה במסגרת הפרויקט הזה." 

 כיצד הקהל קיבל את העובדה שהוא שותף פעיל?

"לא ידענו כיצד יראה המפגש עם הקהל. הקהל בתחילה התערב רק כאשר ביקשתי לשמוע מהם תובנות, אבל לאט לאט האנשים בקהל החלו להיפתח. במידה רבה זה פורמט המחייב ויתור על אגו כי מדובר בתהליכים פגיעים המתרחשים בחדר חזרות ופעמים רבות שחקנים לא אוהבים את ריבוי הקולות מסביב ומעדיפים להקשיב לבמאי ולא לפרטנרים הנותנים דעה או לאנשים נוספים. במקרה הזה, המעורבות של הקהל היא חלק משמעותי ביותר. אני מלא בהערכה לשחקנים על היכולת שלהם להקשיב לקהל וגם לרעיונות שלי. השחקנים היו מאוד פתוחים וקשובים זה לזה וגם לקהל, ולא חשו מאוימים ממנו."

האם השחקנים בהפקה הנוכחית של אדיפוס בקולונוס יהיו חלק מהמופעים הבמאים?

"אין ספק כי מדובר כבר בקבוצה מגובשת של שחקנים שלכל אחד מהם יש כבר ניסיון עם הפורמט הזה וזה מהווה יתרון משמעותי לעבודה בהמשך. יחד עם זאת, חשוב גיוון והתרעננות אז ייתכן ויהיו שחקנים אחרים."

המופע הבא של פרויקט "הופכים שולחן" – איולף הקטן מאת הנריק איבסן, יתקיים ב16/9/24 וב30/9/24, בת"א תרבות דה-וינצ'י. לפרטים נוספים – הקליקו על הלינק