חגי תשרי תמיד גורמים למרתה להיות "סופר-סובלנית" כלפי השכנים המתחזקים שלה. אבל חג סוכות גורם לה לטיק עצבני בעין, כאשר המתחזק ואשתו בונים את הסוכה השנתית בשטח גינת הבניין, וגורמים ליתר השכנים להכיר כניסות חדשות לבניין המגורים – מי ברגל ומי בקפיצת לוליין מהגג אל חדר המדרגות. אבל, ויש אבל גדול, יש דבר נפלא במיוחד בחג הסוכות – מגוון עצום של פסטיבלים והצגות תיאטרון נהדרות. בכדי שלא תצטרכו לכתת רגליכם ברחבי ישראל, מרתה ריכזה עבורכם את היצירות המסקרנות ביותר:
פסטיבל עכו לתיאטרון אחר – העליה לרגל השנתית אל העיר העתיקה של עכו וסביבותיה, מציעה השנה מבחר די מעניין של הצגות שמרביתן כוללות עירום חלקי או מלא, קללות, בוטות, תוכן מאתגר, חוסר נוחות לקהל – ובמילים אחרות, יש מצב שהפסטיבל חזר קצת למקורותיו. בין המסקרנות ניתן למצוא את "כל הכבוד" של יעל טל (שמרבה לעצבן את מרתה בקטע טוב, אז כנראה שגם הצגה זו לא תהיה שונה), Practice Makes Perfect"" של נטלי צוקרמן המבריקה, "פרלשטיין" של דפני פרלשטיין, המהווה תוצר אמנותם של חמישה אמנים מכל רחבי העולם, הבוחנים את נושא השואה בדרכים ייחודיות, ו"בית מטבחיים 5" של אורית גל ליכטנשטט ונדב ויקינסקי, שעיבדו את הספר המופתי של וונגוט לכדי מחזמר פסיכדלי מסקרן.
פסטיבל ירון להצגות ילדים – תיאטרון אורנה פורת – המלכה האם אמנם הלכה לעולמה, אבל התיאטרון שלה ממשיך את המורשת בהגשת הצגות איכות לקטנטנים ולקטנים. בין המסקרנות שבפסטיבל, ניתן למצוא את "צוציקים" הצגה לבני שנה עד שנתיים וחצי (!) ואת "מוצרט הקטן" של אלית ובר וגדית כהן. לא הצגות חדשות, אבל חמודות לאללה.
פסטיבל תרבות נשית – המרכז הגאה בתל אביב מציג לראשונה פסטיבל תרבות נשית, שבמרכזו שלוש הצגות להט"ביות מהממות. חוץ מההצגה המבריקה "הדם זוכר" שמרתה תוהה איך עדיין לא צפיתם בה, תוכלו למצוא את "לעשן כמו גבר" על פרידה קאלו ו-"המשרתות", על פי ז'אן ז'נה.
היהודים חוגגים 20 בפסטיבל בתמר – נכון, זה לא תיאטרון פר-סה. אבל עדיין, כל יצירה של היהודים היא תיאטרון בפני עצמו. מאחר ומרתה מאוד אוהבת את היהודים, ומדובר באירוע באמת מפעים – היהודים במופע זריחה במצדה – מי שיכול/ה ללכת – לכו!
מכאן, מרתה יוצאת בהודעה נרגשת לאורית ותום – חבר'ה, כמעריצה ותיקה, (מרתה לא תסגיר את גילה, אבל הייתה שם מהאלבום הראשון), שרבות מיצירותיה נכתבו לצלילי הלהקה המדהימה הזו, אין מתרגשת ממנה לחגוג עמכם 20 שנים על הבמה. אבל ראבאק, אפשר מקום קצת יותר קרוב לתל אביב ולא בפאתי ראשון? כלומר, תרימו איזו הופעה אינטימית בתל אביב, פתחו שולחן ויין, המתנות על מרתה.
חג סוכות שמח!
מרתה יודעת 