במרתה אקדמית

ערב עיון על תיאטרון

במסגרת אירועי גיוס הכספים להעצמת המגזין ולמעבר לבית מקוון מתוחכם יותר

במרתה אקדמית - גרסה אחרונה

 

מתי: 24/10/19 | יום חמישי | 18:15 – 21:30

כמה: 120 ₪ לכרטיס

התשלום במזומן בלבד ונעשה במקום

ניתן לשריין כרטיסים מראש במייל marthayodaat@gmail.com

איפה: מזא"ה 9


אז מה הולך להיות? 

18:15-19:00 – מופע דיגיטלי – שילוב של טכנולוגיה ומופע חי

מרצה: מיה אופיר מגנט | אשת חינוך ואמנית פרפורמנס | מייסדת שותפה של קהילת "Intimake"

בין יצירותיה: "לבדנו, ביחד", "Need Some Body", "מתי נתממשק", "הטיהור" ו-"I Don't Want to See This".

19:15-20:15 – פאנל "איך להביא קהל?"

משתתפים:

# רותי בארלי | מנהלת שיווק, יחסי ציבור ופרסום בתיאטרון הבית בבית ניסן נתיב

# איילת השחר סיידוף | מפיקה ואשת השיווק של ההצגה "היי יפה" | מייסדת ומנהלת "Be Inspiration".

# זיו זוהר מאיר | יוצר ושחקן

בין יצירותיו ניתן למצוא את "מי מפחד מברכט?", "הזוג המוזר – הגרסה הנשית", "עושת הנפלאות" ו"שבעה במכה אחת".

# לירן נעמן | שחקנית ומנהלת שיווק בתיאטרון קרוב

משחקת בין היתר בהצגות "הפרעות קשב" (אנסמבל טיקי-טאקא) ו"חדשות אחרונות" (תיאטרון קרוב).

20:30-21:30 – פאנל "איך לשלוח הצגה לחו"ל?"

משתתפים:

# נועה בקר | אמנית רב תחומית | עוסקת במשחק, בובנאות, כתיבה ובימוי

בין יצירותיה ניתן למצוא את "Radio Play" (שהועלתה בפסטיבלים ותיאטראות בחו"ל) ו-"להתראות באנטרקטיקה", העכבישה והפרפר" (מופע במרחב הציבורי המשלב סריגה, תיאטרון ומחול) ו-"כשהדגים התחילו לעוף " (על חיי מארק שאגאל).

# ארז דריגס | מחזאי, שחקן ובמאי

בין יצירותיו ניתן למצוא את "אחד + אחת", (בשיתוף נועה קולר), "בזעיר אנפין" (שהועלתה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר), ו-"המשתמט" (שרצה בימים אלו בתיאטרון צוותא). שיחק בהצגה "תיאטרון רפרטוארי" שהועלתה מספר פעמים בפסטיבל הפרינג' הבינלאומי באדינבורו ובתיאטראות שונים בלונדון.

# כריס כריס פיירוביץ' | שחקנית ומייסדת שותפה של תיאטרון לה-פנים.

שיחקה בין היתר בהצגות "אספני הבדידות", "החלום האחרון של צ'כוב" ו-"גבר, אשתו ותמונותיה". במסגרת עבודתה בתיאטרון לה-פנים, כיהנה כמפיקה וכעוזרת במאי בהצגות שונות, ביניהן "המוקיון" ו-"דומיית המלחים", שהועלו בפסטיבלים שונים בעולם.

# הגר רענן | מנהלת המחלקה הבינתחומית בתיאטרון הקאמרי

דרמטורגית, מחזאית, לקטורית, מתרגמת, עורכת ומנחה בכתיבה אקדמית. לימדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה, שימשה כמומחית לתיאטרון ומקטלגת בפרויקט האוסף הלאומי הדיגיטלי בספריה הלאומית, דרמטורגית בפסטיבל Smallבמה, מתרגמת ודרמטורגית של ההצגה הזוכה בתיאטרונטו 2017,  מייסדת קטלוג מקוון למחזות שואה ישראלים (HTC) באוניברסיטת מיאמי.


צוות ההפקה:

אירית ראב, שחף מורנו ועופר שיינברג

הנחיית הפאנלים:

מיכאלה שטראוס

עיצוב ההזמנה: אור ליבנה


ההפקה רוצה להודות מכל הלב למזא"ה 9, בית הצעירים של תל אביב, אור ליבנה, קרן ידובסקי חרותי ואנשי סטודיו Move, וכמובן, לכלל הפאנליסטים והמרצים המשתתפים באירוע.

 

במרתה 2

במרתה 2

עוד אירוע תיאטרון איכותי מבית "מרתה יודעת", מגזין תיאטרון באינטרנט.

המגזין נוסד בשנת 2012 בכדי להעצים את התיאטרון במרחב הווירטואלי ומחוצה לו, ולאפשר ליוצרות ויוצרי תיאטרון לפרסם את יצירותיהם. פרט לגליונות איכותיים היוצאים מדי חודש, "מרתה יודעת" מציע מגוון שירותי תוכן לאמני תיאטרון, אמנים בכלל, ואמנים שבדרך.

במרתה 2, מופע תיאטרון בסימן יצירה נשית, כולל קטעים מהמופע החדש של אנסמבל בובצ'קה, סטנד אפ נשי של ענבל חנוכה ו-"זאב,זאב" יצירתה של טליה פולק.

19:00-19:20: מינגלינג עם כוס משקה צונן ביד

19:20-21:00: מופע תיאטרון

 

מרתה ממליצה בחום לא לאחר.

המופע ייערך במזא"ה 9, בית הצעירים של עיריית תל אביב-יפו.

יש באזור מספר חניונים בהם ניתן לחנות. כמו כן, ניתן להגיע בתחבורה ציבורית, בקווים כגון 25,125, 61,161 ועוד.

בשל מספר המקומות המוגבל, מומלץ להזמין כרטיסים מראש במייל marthayodaat@gmail.com

או לרכוש במקום המופע.

עלות כל כרטיס: 20 ש"ח

כלל ההכנסות מיועדות לתמיכה בהמשך דרכו של המגזין

 

מה זה מזא"ה 9? בית הצעירים של עיריית תל־אביב-יפו, הוקם בשנת 2011 על מנת לעזור לתושבי העיר ליצור את העיר שאנחנו חולמים לחיות בה.

לצעירים בעיר אתגרים שונים ובית מזא"ה 9 מתמקד בשלושה מרכזיים: להשפיע בעיר | לגור בעיר | לפתח קריירה בעיר. כמו כן, הבית מציע את אחד הדברים הבולטים שחסר בתל-אביב-יפו – מקום. במזא"ה 9 מחכים לכם חללים ריקים שמעניקים לתושבים הזדמנות ללמוד, לעשות, ליזום ולהתארגן.

לפרטים נוספים עקבו בפייסבוק, או קיפצו לאתר האינטרנט  –www.mazeh9.org.il

דבר העורכת

מאז שמרתה נולדה, המטרה היתה להעניק חשיפה ובמה ווירטואלית ליוצרים צעירים, ולהעצים את התחום הזה שנקרא תיאטרון.

היום, כלומר הערב, מגזין מרתה יודעת מעניק במה גם בעולם הממשי, ומציע לכם לחוות בכל החושים מבחר יצירות תיאטרון מרתקות, ולהכיר חלק מיוצרי התיאטרון המבטיחים של היום.

בגיליון זה, שנוצר במיוחד לכבוד ערב התיאטרון של מרתה, תוכלו לקרוא אודות היצירות המשתתפות, ללמוד על הבית הייחודי בו הערב מוצג, לדעת יותר פרטים על הערב עצמו, ולהחליט איך אתם מסייעים לנו להמשיך במסע המרתק הזה, ובעצם להמשיך לעזור לכם, יוצרי וחובבי תיאטרון באשר תהיו.

מקווים לראותכם ומקוום שתיהנו.

                                                אירית ראב

                                                עורכת מרתה יודעת

במרתה – ערב תיאטרון בבית

ערב תיאטרון ייחודי זה נוסד ונועד לשם שלוש מטרות עיקריות:

ראשית, להעניק במה ליצירות תיאטרון קצרות, ועל ידי כך לחשוף לקהל חלק מיוצרי התיאטרון הייחודיים של היום.

שנית, לחשוף את פעילותו המבורכת של מגזין מרתה יודעת, שנוסד לפני חצי שנה בלבד, ומאז הוא לא מפסיק לסקר, לכתוב, לבקר, לראיין ולדון על תיאטרון.

שלישית, לנסות ולגייס כספים, שיוכלו לתרום בהמשך דרכו של המגזין. נכון, תיאטרון הוא אמנות, ועל כן לא ניתן, אם לא בלתי אפשרי, לכמת אותו בכסף. אבל, מה לעשות, בעידן הקפיטלסטי של היום, גם מגזינים חיוניים כמו מרתה יודעת, צריכים כסף כדי להמשיך ולהתקיים.

לכן, אנו מציעים לכם מבחר דרכים נהדרות וחוויתיות, בהן תוכלו לעזור ולתרום:

כרטיס כניסה לערב: 40 ₪

כרטיס+שתייה: 55 ₪

כרטיס תרומה למגזין: 70 ₪

הערב יתקיים ב21/8/12 בבית מזא"ה 9, בתל אביב.

19:00 – התכנסות, שתייה ומאפים תוצרת בית

20:00 – תחילת המופע

מאחר ומספר המקומות הוא מוגבל, יש לאשר השתתפותכם במייל marthayodaat@gmail.com

או באופן טלפוני, דרך נועה בן ארי טל': 054-2239240

נשמח מאוד לראותכם.

מה זה מזא"ה 9?

מזא"ה 9 הוא מרכז עירוני שייחודו נובע מכך שהוא מאפשר לתושבים הצעירים בעיר (18-35) לקבוע את אופי הפעילות במקום ולעשות בו שימוש לכל צורך קהילתי, חברתי ותרבותי. מעבר לחללים השונים לשימוש הצעירים (גלריה, אולם, כיתה, חדר דיונים וכו'), המקום מציע גם שירותים כסיוע משפטי לשוכרי דירות, ייעוץ קריירה ועוד. המקום הוקם במסגרת יישום של תוכנית אסטרטגית לצעירים שהכינה העירייה, בשיתוף צעירים רבים, שמטרתה לתת מענה לאוכלוסייה זו, המהווה שליש מתושבי העיר.

בין פטיש לסדן

מאת: מור זומר

על "בין פטיש לסדן"

מערכון מאת רוני אפרת.

המערכון מספר את סיפורם של גבר ושתי נשים שנקלעו למערכת יחסים משולשת המסתבכת בתוך עצמה; לכאורה, נושא שחוק שנכתבו עליו מאות, אם לא אלפי, יצירות מסוגים שונים. אך רוני אפרת בוחרת לספר את הסיפור בצורה אחרת מעט, שירית, מעין אודיסיאה קצרה. היא מעניקה לנשים את הכינויים "פטיש" ו"סדן", כאשר הגבר הוא הלכוד ביניהן.

רוני היא אישה רבת פעלים; היא הספיקה לעסוק במשחק, בתסריטאות, בדיבוב, בבימוי וביחסי ציבור, וכיום מתפקדת, מעבר לפועלה בתיאטרון, ככתבת בוואלה! תרבות.

 ספרי לי קצת על הניסיון בתיאטרון, על חווית הכתיבה, הבימוי והמשחק. איך שונות החוויות זו מזו?

סיימתי את לימודיי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב אחרי שהתחלתי אותם בגיל 15, במהלך לימודיי בתיכון, ולפעמים גם קצת במקומם. הייתי צעירה מדי ומכוונת מטרה, עכשיו אני צעירה פחות- ומבולבלת מאוד. אם היית שואלת אותי לפני שנתיים, הייתי מקשקשת משהו על התפקידים השונים של כתיבה, בימוי ומשחק, אולי גם דרמטורגיה. החוויה האוניברסיטאית גרמה לי לנתב את התשוקה לתיאטרון באופן אימפולסיבי וחזותי יותר, כך שמבחינתי עבודת הטקסט שעשינו כאן שוות ערך למופע תיאטרון חפצים או לסרט אנימציה, כלומר, המון בלאגן.

בהשראת מה נכתב "בין פטיש לסדן”? האם זו חוויה שחווית? משהו שאת חוששת ממנו?

המערכון התחיל כשרבוט בקובץ וורד מבוקר הראשון בינואר 2011. כל נפלאות השנה האזרחית החדשה מביאות עמן את הקלישאה הטוענת ש"השנה אעשה משהו אחרת", אך בסופו של דבר כולנו מעדיפים להישאר במקום הנוח, בין השמיכות, בין פטיש לסדן. זו החוויה האנושית הטריוויאלית ביותר, שאת החשש ממנה הדגים אל באנדי בצורה הטובה ביותר.

האם שאבת השראה ממחזאי או מחזה מסוים?

שמעתי על כל מיני השוואות. אני בעיקר משתדלת לשאוב ולספוג כל דבר שיש ביכולתי.

איזה מסר את מבקשת להעביר באמצעותו?

בדיוק את מה שהוא מייצג, תיאטרונית ותפיסתית: עבודה בתהליך.

ספרי לי על השחקנים שמשתתפים במערכון. מי הם? איך בחרת אותם?

אבישי מינג'רסקי ומילנה סנדלר למדו איתי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, עבדנו יחד בקונסטלציות שונות בעבר. באשר לים דרורי, אליה הגעתי דרך המרכז לתיאטרון אלטרנטיבי בשלומי, מקום שהייתי רוצה לקחת בו חלק ומשקף הרבה דברים שאני אוהבת.

האם המערכון הוצג בעבר בפלטפורמה אחרת כלשהי?

לא. הוא עבודת אנסמבל שנועדה והועלתה לצרכי הפסטיבל.

ולסיכום, מה את מאחלת לעצמך מבחינה מקצועית? מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?

כשאהיה גדולה הייתי שמחה לעשות תיאטרון, לגור בעיר קרה ולאכול אוכל טעים במנות קטנות. אני מאחלת לעצמי, בינתיים, שאצליח לעשות עוד כמה "בין פטיש לסדן", גם בחום התל אביבי.

גרעין. בלי קליפה.

מאת: אפרת קדם

אני "נפגשת" טלפונית עם הילה כהן לאנג, שכנתי החדרתית שכמוני חיה ופועלת במה שרובנו מכירים כפריפריה, במסגרות תיאטרוניות מגוונות. רק שבשונה ממני, הרקע של כל זה הוא נערה דתייה א-לה-דה בני עקיבא, אשר כעת בבגרותה מעלה מופע העוסק במסע התבגרות של נערה-אשה, משם ועד כאן.

כיצד החלה היצירה את דרכה?

"היצירה היא מאוד אישית ומתבססת על חומרים שכתבתי בתור נערה דתייה (בזרם הדתי לאומי). היא נוגעת באופן שבו חוויתי כנערה את המציאות הדתית, מציאות שבמרכזה צורת קיום פרקטית של המצוות, ששמה במרכז את הגבר ושלעיתים, יש בה לא מעט נוקשות. ביצירה אני מתארת איך הדברים פוגשים אותי כאשה שמחפשת רכות וגמישות ואת המקום של הספק במציאות המוחלטת והברורה, בעלת האוריינטציה הגברית במהותה.

המסע המתואר ביצירה עוברת מחד דרך הניסיון "ללכת על כל הקופה" ולהיות לגמרי מזוהה עם אורח החיים הזה, ומאידך גם דרך ההתפכחות מזה וההבנה שזה לא בדיוק בשבילי, עד לטרנספורמציה ולשינוי שלבסוף.

חשוב לי להדגיש כי היצירה היא מאוד אישית וסובייקטיבית ואינה "מייצגת", מעידה על הכלל או מבקשת להסיק מסקנות גורפות באשר הן. רציתי פשוט לתאר ולהתבונן בתחושות, מחשבות ומהלכים נפשיים. באותה מידה זה היה יכול להיות על הלינה המשותפת בקיבוץ או על יציאה מהארון של הומוסקסואל. זה לא משנה. כל אחד ויתר על משהו, חווה משהו, קיבל משהו, והעניין הוא בעיני לא להראות כמה הנערות הדתיות הן מדוכאות כביכול, אלא את המפגש עם המציאות ואיך צומחים מתוכו."

באילו אלמנטים תיאטרוניים השתמשת ביצירתך?

"יש בהצגה שילוב של המופשט עם הקונקרטי. של תנועה וטקסט. ישנם שירים שאני שרה שכתבתי וגם שירים נוספים  – כך שההצגה מורכבת ממונולוגים, תנועה ושירה."

כיצד התנהל תהליך העבודה?

"עבדנו מספר חודשים, בהתחלה עבדתי לבד ולאחר מכן ליוו אותי שתי חברות מתיאטרון יער שעזרו לי להעשיר את העבודה. דרך השאלות שלהן בעצם הבנתי כיצד לתקשר החוצה ולארגן את החומרים על מנת לא להישאר בכיוון התרפויטי והאישי בלבד, אלא לצאת החוצה למקום שמתאים לפגוש קהל ואף הוספתי טקסטים עכשוויים. בהמשך עבדתי עם מתן המוסיקאי. היה לי ברור שאני רוצה לשיר, וכן שישנם טקסטים שרציתי הלחנה שלהם וליווי. החיבור עם מתן הפך את כל העבודה למדויקת מאוד בעיני בשל הנוכחות שהוא מעניק והדיאלוג עמו במהלך המופע."

איפה המופע עומד כעת? היכן מציג?

"ישנו מופע באורך מלא שהוצג כבר פעמיים למעגלים יותר קרובים ואני מתכננת להתחיל להוציאו החוצה בקרוב מאוד, בשטחי חוץ – מתחת לעץ ועל האדמה שזוהי הבמה הטבעית ביותר עבורי."

ולבסוף , מה חשוב לך להעניק לקהל שצופה בהצגה?

"מה שהנביט את הגרעין הזה זה רצון לפתוח דברים שהיו רדומים הרבה שנים, להתבונן בהם ולתת להם נראות ובמה. להכיר בהם, ודרך זה לעבור איזה מסע טרנספורמציה אישי שלי, עם מתן ועם המופע. זוהי החוויה שאני רוצה להעניק למי שצופה – לקחת את הכאבים והמקומות הלא פשוטים בדרך לצמיחה, ולהתבונן בהם ולתת להם נראות ונוכחות ולשים אותם על השולחן,כפי שעשיתי אני."