"טרמפולינה": קבוצת הצעירים של הקאמרי ממשיכה לקפוץ גבוה

מאת: נועה בר-ניר

יפעת וינון הם צמד חברים מהיישוב האמיתי לגמרי, עם השם הנהדר, "מדרך עוז". בין השניים נחתמה ברית חברות אמיצה בכיתה ג', לאחר שבבית ספרם נערכת הרצאה מעוררת השראה של האלופה האולימפית לינוי זאבי זהב. סיפור הצלחתה נוגע בנימי נפשם, ויפעת וינון מחליטים שהם יביאו לישראל מדליה בקפיצה על טרמפולינה. אלא שהשנים חלפו והכישלונות הלכו והצטברו, ובגיל 30 חלום הילדות נראה יותר כמו ניסיון התחמקות נואש מן החיים הריקניים וחסרי הברק. אביה של יפעת זקוק לה בעסק הפתות המשפחתי, ובינון מעקצץ הרצון לטוס לארגנטינה ולמצוא את משפחתו. אך בלבם עדיין מקננות האמונה התמימה בסיפורי הצלחה וההערצה לגיבורים אולימפיים, ויפעת וינון מקציבים לעצמם שנה אחרונה לנסות להגשים את חלומם. כי כמו שאומרת להם לינוי זאבי זהב, ברגעי התגלות מלאי פאתוס שמתרחשים בדמיונם בלבד: "מי שלא מסתכן בחיים, מסתכן בחיים בינוניים".

מכאן ואילך, שועטת קדימה, בקצב גבוה וללא מעצורים, ההצגה החדשה של קבוצת הצעירים של תיאטרון הקאמרי. המחזה שכתב מתן גורן לוקח את הגרעין של סיפורי 'החלום האמריקאי' על הצלחה כנגד כל הסיכויים, ועושה ממנו פסטיש פרודי וישראלי מאוד, רוויי ברפרנסים מקומיים ופאנצ'ים שנונים.

לצד יפעת וינון המשוחקים באופן נוגע ללב ע"י יעלי רוזנבלט ותום גל, ניצבת שורת דמויות משנה אקסצנטריות שזוכות לטיפול מצחיק ואינטיליגנטי בידי הקאסט והבמאית אלה ניקוליבסקי. כל דמות כמו ארוזה היטב באריזה קומית מובחנת, וכלל השחקנים משכילים לנצל את מנעד ההזדמנויות הקומיות העומדות בפניהם. כך, מתקבלות לא מעט הופעות משנה נהדרות וזכירות, כמו אביה הנרגן-אך-אוהב של יפעת, בגילומו של אוריה יבלונובסקי, או רוני נתנאל בהבלחה קומית מצטיינת, בתור בודקת ביטחונית בנתב"ג.

שלל דמויות השוליים האלו, שחולקות כל אחת בקיומה הבינוני את התשוקה לגדולה, מטופלות בקריצה אך גם בחמלה ובאהבת אדם, מה שמעניק להצגה רובד אנושי והופך את הקיטש-המודע-לעצמו שעולה לפרקים למוצדק וחינני. לצד המשחק והבימוי המהודקים אפשר לציין את עיצוב התלבושות (רועי עקאב) והתפאורה (ארנה ברנט שמעוני) הצבעוני והמתקתק, שמעניק קונטרה אופטימית לעלילת הכישלונות והאכזבות; וכן, את המוזיקה של בר הראל, שבשילוב עם עיצוב התנועה של גל סבו טוענות את ההצגה בקופצניות וחיוניות.

"טרמפולינה" היא בין השאר חגיגה של קלישאות ניו-אייג'יות על הצלחה ומימוש עצמי, ועל הדרך מנסה גם לעקוץ את ההישגיות הנצלנית וחסרת היושרה המוסרית של המדינה. באחד מקווי העלילה מוצג לנו שר תרבות וספורט אופורטוניסט עם אובססיה לקרן פלס (בגילומו הקולע של תום חודורוב), שבהיעדר הישגים אחרים בתחומו מאזרח שני מתעמלי טרמפולינה 'גויים' במטרה להביא מדליה לישראל. העובדה שמבחינה אובייקטיבית השניים מוצלחים פי כמה מיפעת וינון היא רק חלק מהמנגנון הקומי של ההצגה; למעשה יש כאן מן הביקורת על הקלות בה המדינה מאמצת ספורטאים ואמנים בהצלחתם, ומתנערת מהם כשאין בכך רווח.

אך הממד הביקורתי כאן בסופו של דבר הוא רווח משני, כיוון ש"טרמפולינה" היא ביסודה קומדיה שנועדה להצחיק ולהסב הנאה. יש בה כמה טוויסטים מופרכים וגם כאלו צפוים למדי, ומבחינה סגנונית היא נעה על המתח שבין סאטירה לבין קומדיה רומנטית. כך שמעבר לציפייה לראות מה יעלה בגורלם של הטרמפולינאים (יש מילה כזאת?) הלא-יוצלחים, והאם החברות שלהם תעמוד במבחן, נשאלת גם השאלה באיזה ז'אנר יוגש לנו הקתרזיס, ומה יהיה אקורד הסיום. הגם שהתשובה אינה פורצת דרך, היא חיננית ומספקת דיה.

כשצפיתי בהצגה לא יכולתי שלא לשים לב לכך שהיא מתכתבת עם שתי ההצגות הקודמות של הקבוצה ("רינגו" ו"שלום לך ארץ"), באופן שבו היא ניגשת ברוח קומית-פארודית לנושאים בהוויה הישראלית העכשווית. אפשר לפטור זאת כניסיון לשחזר את ההצלחה, שהיא בין השאר גם כלכלית, ולקלוע בשלישית לטעמו של הקהל הצעיר המתגבש. בזמן שקבוצות צעירים בתיאטרון הרפרטוארי קמות ונסגרות, "הקאמרי: דור חדש" מצליחה לא רק לשרוד אלא גם לשגשג ולקדם את שחקניה במגרש, כפי שקרה עם דור הררי בעונה הראשונה ויעלי רוזנבליט בעונה שנייה של הסדרה "המפקדת" בכאן 11. הניסיון לגבש לקבוצה שפה ייחודית שתצדיק את קיומה (ואת 'צעירותה') הוא חלק מאותו ניסוי, שמבקש להציע בגבולות הרפרטוארי אלטרנטיבה שהיא על התפר בין המסחרי לחתרני. יהיה מעניין לעקוב אחר הבחירות הבאות ולבדוק האם "הקאמרי: דור חדש" עלו על נוסחה מנצחת, או שיעשו ניסיונות אחרים לבחון את גבולות הרפרטוארי.

טרמפולינה

תיאטרון הקאמרי

מחזה: מתן גורן

בימוי: אלה ניקוליבסקי

משתתפים: תם גל, חן גרטי, תום חודורוב, אוריה יבלונובסקי, רוני נתנאל, מיכל עוזיאל/עמית פרטוק, מאיה קורן, יעלי רוזנבליט, יואל רוזנקיאר.

תפאורה: ארנה ברנט שמעוני

תלבושות: רועי עקאב

מוזיקה: בר הראל

תנועה: גל סבו

תאורה: יאיר סגל

ליווי אמנותי: ערן עצמון, גלעד קמחי, עמית אפטה

דרמטורגיה: גור קורן

ע' במאית: לי-אור שפירא

מועדים נוספים:

13/3/23 21:00

14/3/23 21:00

15/3/23 21:00

17/3/23 21:00

18/3/23 21:00

20/3/23 21:00