מאת: אביבה רוזן
זה נראה ומרגיש כמו מחזמר אמריקאי, של התעשייה (תעשיית הבידור, כמובן) שמתעסקת בעצמה. כמה שחקנים אקסצנטריים מגיעים לאודישן, הכישלון ידוע מראש, אך השחקנית המבוגרת והמנוסה בכישלונות מוצאת לעצמה דרך לפיתרון: היא מזהה שהמנקה הפדנט של הסטודיו, שמנסה לנחם אותה, הוא יוצר, ומיד היא מגייסת אותו לטובת מה שהיא מזהה כאפשרות לקריירה בינלאומית. הם מגייסים שני מועמדים נוספים, מוזרים לא פחות, לטובת הפרויקט. תוך כדי חזרות כל אחת מהדמויות עוברת התפתחות כלשהי.
יש כאן ניסיון לבחון אנשים שנמצאים במקום לא פשוט בחייהם, מתמודדים עם שדים פנימיים, כישלונות ופחדים, ואת ההתפתחות שהם עוברים כדי להגשים חלומות ולהגיע למטרות. חלק מהניסיון הזה הוא מוצלח, וחלקו נבלע במסגרת של דמויות ותפאורה שהן הוליוודיות בהגזמה, שתי רקדניות חמודות שלא ברור האם הן צריכות להיות שם, ומשוות לכל העניין בעיקר ארומה של הצגת סיום של מגמת דרמה בתיכון.
נהר-אליה רחל מנדלסון יצרה יצירה שיש בה חלקים מקסימים ומרתקים, המשולבים בחלקים לא ברורים ולא נחוצים, לטעמי. נראה כי היצירה אינה משוייפת דיה, ושיש עוד מקום לעבודה. מי שבלי שום ספק מציל את ההצגה הוא השרת (המגולם על ידי יואל לנדסהוט), איש הניקיון הוינאי האלגנטי, שמדבר אל עצמו בגרמנית גבוהה והוא בסתר, כאמור, גם יוצר. המשחק שלו נפלא, הדמות שלו עגולה ומעניינת. לנדסהוט מיטיב להשתמש בשפת אמו לטובת קידום ההצגה והכנסת עניין בה, וזה עובד.
לזרוח
הבימה 4
כתיבה, בימוי והלחנה: נהר-אליה רחל מנדלסון
שותפה ליצירה: מיכל שמואלי
שחקנים יוצרים: יולנה צימרמן, יואל לנדסהוט, אמיר משיח, נטע עמנואל, שי מור, עמית לוי
דרמטורגיה ועיצוב תלבושות: נורית יחיאלי
ליווי אמנותי: אדוה לוי
תפאורה: משה פרנס
סאונד: איתי גדז'
תופרת: שוש קדישי
עיבודים לפסנתר: נמרוד בן נתן
עיבודים לקולות ולפסנתר: מעיין בר סבר ונעמי עטר
פסנתרנית: נעמי עטר
עיצוב פוסטר: אודליה ליפשיץ
וידאו וסטילס: יקיר פרץ
הפקה: רות אדמונדס
מועדים נוספים:
9/2/23 תיאטרון הידית, כפר גליקסון
11/2/23 הבימה 4, תל אביב
מרתה יודעת 