"סיפור לא פשוט": יצחק בשביס-זינגר וכבודה האבוד של היידיש

מאת: נועה בר-ניר

בנובמבר האחרון, מלאו 120 שנים להולדתו של הסופר היהודי-פולני, זוכה פרס הנובל, יצחק בשביס-זינגר. בית אריאלה, בשיתוף עם תיאטרון מלנקי והמכון הפולני, ציינו את המאורע בערב מחווה תיאטרלי חגיגי, שחלק כבוד ליצירתו ולמורשתו של הסופר שזכה להכרה בכל העולם – אבל נשאר תמיד נאמן לשפתו, היידיש.

"סיפור לא פשוט" | צילום: אמנון חורש

השחקנים דודו ניב ואנה דוברוביצקי הובילו את הערב בחן ובקלילות, והקריאו את הטקסטים הנבחרים עם אותו קורטוב של הומור ומודעות עצמית שאפיין את דיבורו של בשביס-זינגר. המופע לווה בנגינה חיה ובקטעי וידאו ארכיוניים שהעצימו את הניחוח הנוסטלגי. יוצרי הערב בחרו לבנות אותו כפסיפס ספרותי שמתכתב עם פרקים בחייו האישיים של הסופר, וכדי לשמור על הזרימה לא נערכו הקדמות מיותרות לפי כל קטע וקטע. לעיתים היה קשה להבחין האם השחקנים מדברים בשם אחת מדמויותיו או מפיו של הסופר עצמו, וכך נוצר טשטוש מהנה בין האמת לבדיה, ובין החיים ליצירה – טשטוש שהיטיב ללכוד את דרכו הספרותית.

עליי להגיד שבתור בת למשפחה מפוארת של נשים פולניות, הגעתי גם אני מצוידת בהומור עצמי, מוכנה לשלל בדיחות-פולנים שיעלו בראשי. היידיש ששמעתי מסבתא-רבא שלי זכרה לברכה הסתכם בקצת "מיידלע" ו"זיסלע", ולא השתרש בי כמורשת של ממש. נדמה לי שזאת לא רק אני – יש משהו ביידיש שנותר עדיין מוקצה בתרבות הישראלית. שפה שפעם היתה דחויה בגלל המטען הגלותי, השפה שדיברו בה "שם", והיום סובלת מתדמית נלעגת של קלישאת הסבתא הפולנייה.

צילום: אמנון חורש

לכן, היה משהו חמים במופע המחווה הזה, שהפך את חוויית הקריאה הספרותית האישית (או אם תרצו, לשבת לבד בחושך) לאירוע משותף. לפעמים נעים יותר לצחוק ביחד לשמע תיאורו של בשביס-זינגר את תל-אביב כעיר ריקה מכל תנועה, או את תשובתו השנונה לשאלה מדוע הוא מתעקש לכתוב ביידיש ("התשובה שלי תהיה יהודית, ובמילים אחרות, אשיב על השאלה בשאלה: מדוע שלא אכתוב ביידיש?").

עם תרגומים לשפות רבות, השוואה לסופרים גדולים והכרה עולמית, בשביס-זינגר כבר הותיר את חותמו על עולם הספרות. עכשיו נותר רק להמשיך ולשמר את אהבתו הגדולה ליידיש ולמסורת הפולנית-יהודית, שעבורו היתה בדיוק כל מה שכנראה לא חשבתם עליה: סוערת, מסתורית, חצופה ומלאת רגש ותשוקה. זה כל הסיפור, פשוט.

סיפור לא פשוט – חוזרים לבשביס זינגר

שיתוף פעולה של בית אריאלה, תיאטרון מלנקי והמכון הפולני לרגל 120 שנה להולדת יצחק בשביס זינגר

יוצרים: אולה פרמינגר ויולי שפירא

בימוי: מיכאל טפליצקי

משתתפים: דודו ניב ואנה דוברוביצקי

עריכת קטעי וידאו: קטיה שפלייבה

מועדים נוספים:

10/2/23               12:00

17/2/23               12:00

בית אריאלה, תל אביב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה:
search previous next tag category expand menu location phone mail time cart zoom edit close