"פותחים במה" לבית ליסין: עתיד התיאטרון הישראלי

ראיון עם אבישי מילשטיין, המנהל האמנותי של פסטיבל "פותחים במה"

מאת: אביבה רוזן

בסוף השבוע הקרוב ייפתח בתיאטרון בית ליסין פסטיבל "פותחים במה". הפסטיבל, פרי יוזמתה של ציפי פינס, המנהלת האמנותית והמנכ"לית של בית ליסין, עולה כבר בפעם ה-22. מדובר באירוע משמעותי בחיי התיאטרון הישראלי, אשר פותח דלת רחבה למחזאים שיש להם פוטנציאל אך נמצאים בתחילת דרכם. מחזאים אלה, לעיתים קרובות, היו מתקשים מאוד למצוא במה מתאימה, על אחת כמה וכמה בתיאטרון הרפרטוארי. התיאטרון הרפרטוארי לא שש, בדרך כלל, לתת במה לקולות חדשים בגלל הסיכון הגדול הכרוך בהעלאת הצגה שמבוססת על מחזה של אדם לא מוכר.

אבישי מילשטיין, שעלה על הבמה כשחקן כשהיה בן עשר, הספיק, במהלך הקריירה שלו, לשחק, לביים, לשמש כדרמטורג, מנהל אמנותי, וכן, יזם ומנהל של פרוייקטים ופסטיבלים, בארץ ובעולם, בעיקר בגרמניה. יש לו ראייה רחבה של תחום התיאטרון וחשוב לו לקדם את התיאטרון הישראלי. התוצאות ניכרות בשטח.

"הפסטיבל מיועד מהגדרתו למחזאים חדשים. הם לא חייבים להיות צעירים כרונולוגית, אלא שהם כאלה שאין להם קריירה בתחום והם זקוקים לחשיפה", הוא אומר.

אבישי מילשטיין. צילום: יח"צ

ספר על התפתחותו של הפסטיבל במשך 22 שנות קיומו.

"הפסטיבל נולד בשנת 2000, כשבית ליסין היה קטן. הצטברו אצלנו מחזות של אלמונים שראינו שיש בהם משהו, אך לא היו במצב שניתן היה להעלות אותם על הבמה. הסיכון היה רב מדי. התחלנו בקריאה מבויימת. זאת הייתה מסגרת שאפשרה לנו לעבוד עם המחזאים, לתת מקום לחשיבה משותפת על פיתוח המחזה, ולהקצות שחקנים טובים לצורך זה, בלי תפאורה יקרה, תאורה ובימוי מורכבים.

ההצלחה הייתה מרשימה מאוד. כבר מהפסטיבל הראשון, אנשים באו, צפו ונהנו. הם אהבו את הדבר שהיה פחות ממוסד והוצג בפניהם גם בשעות הבוקר והצהריים שאינן קונבנציונליות להליכה לתאטרון. היה בזה סוג של קסם וכולם היו מרוצים, גם אנחנו וגם המחזאים בראשית דרכם. לאחר שלוש שנים הוספנו על הקריאה המבוימת הפקות מלאות, גם אם דלות תקציב".

בהתחלה, נבחרו מספר הצגות בולטות להמשך עבודה, ועלו עם הזמן כהצגות בתיאטראות רפרטואריים שונים. הצגות כגון "החולה ההודי" של רשף לוי, "יומנים" של איתן יעקובי ואחרים.

"אחד הפרסים היה להפוך את ההצגות הנבחרות להפקה מלאה בפסטיבל עצמו. העלנו אותן בבית ציוני אמריקה, באולמות גדולים בהרבה מהתיאטרון הקטן שהיה לנו אז בבית ליסין, שהיה ליד כיכר המדינה. זאת הייתה גם הזדמנות לשחקנים צעירים, ואחר כך גם לוותיקים שבתחילה הסתייגו מהשתתפות בקריאות המבויימות, אך עם הזמן הבינו שיש בהן פוטנציאל רב לבחירת תפקידים בהצגות שיש להן סיכוי לעלות על הבמות בסופו של התהליך.

זאת הייתה המתכונת עד 2012. בשלב מאוחר יותר, למדנו והתחלנו לשתף פעולה עם פסטיבלים דומים באירופה ובארצות הברית. במשך שנתיים בתחברנו לפסטיבל היידלברג שבגרמניה והצגנו יחד אתו פרויקטים משותפים." ב-2012 התקבלה ההחלטה לשנות כיוון. "פתחנו גם את בית הספר למחזאות. עבדנו עם המחזאים של בית הספר עם ליווי דרמטורגי ופיתוח המחזה, במהלך שבו חצי שנה עד שנה של ישיבות והתייעצויות. בבית הספר קיים, כמובן, גם ליווי תאורטי ולמידה של אספקטים טכניים שמסייעים למחזאים לצבור ידע וניסיון".

על ההצלחות הגדולות של הפסטיבל יעידו מחזות שהבשילו להצגות שעלו פעם אחר פעם על במת בית ליסין, כגון "מקווה" מאת הדר גלרון, "המוגבלים" מאת גור קורן, ו-"נדל"ן" מאת רוני קובן. חלק מההצלחות המשיכו לעלות בתאטראות רפרטואריים אחרים, ביניהם "אני סבתא שלך" של איתי זונטאג שעולה עכשיו בתיאטרון הקאמרי. אבל ההצלחה החשובה באמת היא בסיוע לעיצוב דמותו של התיאטרון הישראלי וטעם הקהל. מילשטיין: "בעוד שבשנות השמונים קשה היה למצוא בתיאטרון הרפרטוארי מחזות ישראלים מקוריים, כיום רובם המכריע של ההצגות המועלות בתיאטראות הישראלים הם מחזות מקוריים, הפסטיבל הוא אחד התורמים המשמעותיים ליצירת כיוון זה."

מה על שיעור המחזאיות והבמאיות בפסטיבל?

"בפסטיבל עלו עד כה כ-22 מחזות מקוריים. לדעתי, בפסטיבל לא הייתה מעולם בעיה בנושא הזה. אחוז המחזאיות הוא מאוד גבוה, וגם אחוז הבמאיות שעבדו עמן על פיתוח המחזות היה מאוד גבוה. ניתן לתת כדוגמא את דליה שימקו, תמר קינן, מאיה שעיה ודניאל כהן לוי. העניין הוא בהפיכה של הקריאה המבויימת להפקה של ממש. כאן היא כנראה תקרת הזכוכית. בפסטיבל שלנו לא היה מעולם מחסור בנשים".

האם הקורונה יצרה שינוי בפסטיבל?

"מאז שחזרנו מהקורונה, באפריל 2021, העלאנו בבית ליסין כמעט רק מחזות מקוריים. אחרי הקורונה הייתה התפוצצות במחזות חדשים שהוגשו לנו".

לבסוף, אני שואלת את מילשטיין על אודות העתיד לבוא. הוא עונה בהחלטיות: "יצירת קלאסיקה של מחזאות עברית. זוהי האידיאולוגיה של ציפי פינס. עדיין אין קלאסיקה כזאת, אך נראה לי שלאט לאט, זה מצליח לנו".


פסטיבל "פותחים במה" יעלה בתיאטרון בית ליסין ב28-31/12/22.

לפרטים ומועדים בדף הפסטיבל באתר בית ליסין – הקליקו על הלינק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה:
search previous next tag category expand menu location phone mail time cart zoom edit close