על ההצגה "איי לאב יו ספיישל"
מאת: איתמר מועלם
איי לאב יו ספיישל הוא מופע פרפורמנס שנוצר על ידי אחינועם מנדלסון ומגולל, באמצעות תנועה, מוזיקה, הקלטות, דיאלוג והרבה מסכות – את היחסים בינה לבין אימא שלה, לבין התיאטרון.
המופע מצליח באופן עדין להחזיק גם חלקים שהם מאוד רציניים, קודרים ואף אימתיים, וגם רגעים שהם מאוד מצחיקים. האווירה סך הכול היא אפלה – ישנם שחקנים שלא מדברים ולא מראים את פניהם לאורך כל ההצגה – רק מסתובבים עם מסכות על ומאחורי ראשם. מסכות, אגב, שהעובדה שהן כוללות גם שיער גורמת להן לבלוט ולהיות מאוד ייחודיות וכמעט מציאותיות. גם התאורה חשוכה והמוזיקה הקריפית מוסיפים לזה – ובהרמוניה עם כל האלמנטים האלו, הביטים הקומיים במופע עובדים נהדר.
אחת מנקודות החוזק הכי גדולות של המופע היא השימוש בעירום לכל אורכו. העירום בהצגה הוא תכוף והוא גס, אבל הוא עשוי היטב. כבר בתחילת ההצגה, היוצרת חושפת את התחת ופשוט משקשקת אותו. אקט פשוט שנחשב כמיני, אבל כשהאקט נמשך ונמשך ונמשך פתאום זה לא נעים לקהל – פתאום זה לא נראה יותר כמו בן אדם. ותחושה זו מתעצמת מאוחר יותר, כשאחת המשתתפות (אני מאמין שיעל וייס, אבל אני לא סגור על כך) רוקדת בעירום מלא עם מסכה על גב הראש שלה. המסכה יחד עם הריקוד, בו היא כל הזמן שמרה על הפרונט שלה מוחבא מהקהל באמצעות, בין היתר, הליכה על ארבע כשהגב כלפי מטה והיפוכים חדים של הגוף – יצרו משהו שהוא כמעט מפלצתי מגוף האדם, וזה היה פשוט נפלא.
ראוי לציין גם את התפאורה שהשלימה את הלוק והאווירה הסיוטיים אך משעשעים של המופע, ואת עיצוב הסאונד המסובך והעמוק. הסאונד סייע ליצירת מספר רגעים בהצגה בהם השחקנים השתמשו ביכולותיו להגיע ממקומות שונים כדי להצחיק או להפחיד. בנוסף, גם המוזיקה בהצגה הייתה טובה ובוצעה באופן חי על ידי השחקנים עם כלים שחלקם היו חבויים בקירות – תוספת חמודה שנובעת מהאולמות האבירים הנפלאים בהם ההצגה התקיימה.
החיסרון היחיד בהצגה היא שלקראת הסוף, בערך ברבע השעה האחרונה, ההצגה מעט נגררה. לא היה ברור מה היוצרת מנסה להעביר, ולא הדרמה ולא הקומדיה היו חזקים מספיק כדי להחזיק את הקהל. חוץ מזה, ההצגה הייתה נהדרת. אני ממליץ בחום למצוא איפה ההצגה תעלה לאחר הפסטיבל (בתקווה שזה אכן יקרה), ולנוע בקלילות בין חוויה דרמטית ואימתית לבין מופע שהוא ממש מצחיק.
איי לאב יו ספיישל
יוצרת: אחינועם מנדלסון
הפקה: נועה פרידמן
משתתפים: יעל וייס, אחינועם מנדלסון, רות טון-מנדלסון, שובל יניב, אמיתי שולמן
עיצוב מסכות: אמירה פנקס, אחינועם מנדלסון
עיצוב וייצור מנגנון רובוט: עמית דרורי
פיתוח פרופס: שחר אור
עיצוב תאורה: בעז בז'ה גלעד
עיצוב וסאונד: רון שסקין
צוות טכני: דניאל גמליאלי, שחר אור
מרתה יודעת 