על העונה החדשה והמסקרנת של תיאטרון "גשר"
מאת: אביבה רוזן
תיאטרון גשר מתאבל על לכתו של מייסדו, שהיה לאגדה עוד בחייו, יבגני אריה, וממשיך ליצור, עבורו ועבורנו, עונה חמה, לוהטת אפילו. בשנה היוצאת ובזו הבאה עלינו לטובה, מתמודד התיאטרון עם התופעה שיצרה אותו: הגירה מברית המועצות ואוקראינה שיש לקלוט אותה, המביאה איתה כמה כישרונות ענקיים.
את מסיבת העיתונאים עשה גשר בזום. למה דווקא זום? הטכנולוגיה הפכה לנוחה, במיוחד כאשר יש צורך ורצון להביא קולות מרחבי הארץ והעולם. בין הקולות: מאיר שלו עם מחזה ראשון שכתב, במיוחד עבור תיאטרון גשר. לצדו טומאניס, במאי ליטאי בעל שם אמנותי ענק שעבד רבות במוסקבה ולאחר שחוזר שנים רבות על ידי גשר הוא מגיע לארץ סוף סוף, כדי לביים פה את אנה קרנינה של טולסטוי.
לנה קריינדלין, מנכ"לית גשר, פתחה את הצגת העונה הבאה: "אנחנו בתקופה לא פשוטה עכשיו, עוד לא התרגלנו לחיות בלי יבגני אריה אבל ההשראה שלו מלווה אותנו. המלחמה באוקראינה השפיעה מאוד על חיינו. ביטלנו פסטיבל ואנחנו מקבלים פה גל של שחקנים עולים שאנחנו מנסים לקלוט אותם, בלי שפה ולעיתים גם בלי אופטימיות".
רועי חן, מחזאי הבית של גשר הוסיף ואמר: "אנחנו בתקופה של לבלוב בתיאטרון, כפי שקורה עכשיו בכל העולם, אך גם בתקופת מלחמה ואנחנו עובדים כדי למלא אחר כל הצרכים, וגם להשמיע קולות חדשים".
אז מה עומד להיות בעונה הבאה עלינו לטובה בתיאטרון גשר? נתחיל עם "רה/אבולוציה" שעלתה ממש לאחרונה, לפי ספרו של יובל נוח הררי. בהצגה אנחנו מגיעים לשנת 2040 כשהטלפון יודע עלינו יותר מהקרובים לנו. איך חיים חיים נורמטיביים בעת כזאת? זוהי קומדיה עתידנית דיסטופית, ועם זאת, אקטואלית במיוחד.
מאיר שלו סיפר על תהליך העבודה על המחזה החדש שהוא כותב, "אצלנו במערה". זהו המחזה הראשון עבורו, שרועי חן שכנע אותו לכתוב. המחזה עוסק במערת המכפלה, וליתר דיוק, באמהות ובאבות שלנו הקבורים שם. שרה, רבקה ולאה, ואברהם, יצחק ויעקב. רחל, כידוע, קבורה במקום אחר. יעקב קם לתחייה והוא מעיר את האחרים. הוא רוצה לחפש את רחל, ומתחילה אינטראקציה של קונפליקטים בין הורים וילדים. יצחק מתחשבן עם אברהם על ניסיון העקידה, רבקה מתחשבנת עמו על התייחסותו לעשו ועוד. האבות והאמהות שלנו מלבנים ביניהם נושאי זוגיות, הורות וגם פוליטיקה. המחזה, מעיד שלו, הוא קצת עצוב וקצת משעשע. הכתיבה הראשונית בתחום המחזאות מזכירה לו את העבודה על הספר הראשון שכתב. זוהי הרפתקה. ההצגה צפויה לעלות בבכורה ב-23.5.23.
דרך הזום התחברנו לרימאס טומינאס בליטא. קריינדלין סיפרה על ניסיונות חיזור רבי שנים אחרי הבמאי המבוקש שביים בתיאטראות מרכזיים ברחבי העולם, ובעיקר במוסקבה, שעכשיו סגורה בפניו. טומינאס מגיע לארץ באוקטובר, כדי לביים את "אנה קרנינה" של טולסטוי: "הגעתי לגיל מכובד והגיע הזמן לבחון מהי האישה. טולסטוי לא עוזב אותי. הוא מטפל בנושא השקר. מייחסים לגורקי את האמרה: 'על מה נדבר אם לא נשקר', אבל טולסטוי מחפש את האמת הטהורה והאותנטיות". טומינאס רואה באמת התיאטרלית ניגוד למגמות הנוכחיות: דיגיטליזציה של הצגות, אפקטים שמאפיינים בעיקר את מחזות הזמר האמריקניים. בתפקיד אנה קרנינה, אפרת בן צור הנפלאה. ההצגה צפויה לעלות בבכורה ב-25.1.23.
ההצגה הבאה שתעלה על במת גשר היא עיבוד תיאטרלי של "חומות של תקווה", של סטיבן קינג, בעיבוד ותרגום של רועי חן. בתפקיד הראשי יובל יונאי, ובתפאורה מאוד מורכבת ומושקעת, ההצגה כמיטב המסורת של תיאטרון גשר. לדברי רועי חן, "הכניסה לנעליים הגדולות הללו, ובעיקר לאור הסרט המצליח, היא לא פשוטה. יש בהצגה קאסט גברי מאוד עם הרבה טסטוסטרון". בכורת ההצגה ב22.9.22.
"אל תסתכל לאחור", עיבוד של רועי חן לקלסיקה, "אורידיקה" מאת ז'אן אנוי בבימויו של אלכסנדר ברמן. המיתוס הקלאסי של אורידיקה ואורפיאוס בשאול בלבוש מודרני של מוזיקאי ושחקנית, אהבה וקנאה. בהצגה זאת, ישתלבו שחקנים עולים חדשים לצד שחקנים ותיקים של גשר, וביניהם ישראל דמידוב שחוזר לגשר לאחר שנים רבות של עבודה עצמאית.
לנה קריידלין מספרת על הרצון לקלוט את השחקנים המוכשרים של העלייה החדשה והזכרונות של ימיו הראשונים של התיאטרון. "אחרי קביעת התאריך לפרמיירה", היא אומרת, "התעורר הרצון להעלות את ההצגות הראשונות ברוסית, כפי שעשינו בתחילת הדרך, ורק אחר כך בעברית. זה כמו ללכת אחורה וקדימה גם יחד, מתן הזדמנות לאנשים שהגיעו זה עתה. ישבנו אתמול בהקראה של המחזה, עם שחקנים שלא שיחקו זה עם זה מעולם, והיתה שם התגבשות של אהבה לאנשים שרוצים לחזור לחיים בעולם אחר מזה שהכירו. בכורה ברוסית: 14.12.22; בכורה בעברית: 22.3.23.
לצד אלו, התיאטרון עומד ליצור שיתוף פעולה פורה ומסקרן עם תיאטרון הבימה, ולהעלות עיבוד בימתי לספר "אתי החיים משחק הרבה", של דויד גרוסמן, המעלה את סיפורן של שלוש נשים במשפחה אחת, שיוצאות למסע משותף אל העבר. ההצגה צפויה לעלות בפסטיבל ישראל, 3.8.23.
בנוסף לזאת, התיאטרון צפוי להעלות הצגות ויצירות רב-תחומיות אחרות, כגון "איפה יפו?" של נטע ויינר, שעומד לעלות במסגרת מיזם "עתיד התאטרון" של עיריית תל אביב לפיתוח מחזאות חדשה. המופע עומד לשלב ספוקן וורד ואמנויות לחימה ויוצג במסגרת המיזם הבינלאומי 'face to faith'. לקראת יום השואה הבינלאומי יעלה גשר את 'הקברט השלישי', מופע בינלאומי בשש שפות שמגיע לישראל בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, בכיכובם של עולים חדשים שהגיעו ממדינות אלה. זהו מופע מוזיקלי ברוסית, אוקראינית, פולנית, גרמנית, יידיש ועברית.
פרויקטים נוספים של התיאטרון כוללים הצגת ילדים חדשה, "פו הדב" שתעלה בחנוכה 2023; "האשמים", מאת דון קינג, הפקה חדשה של סטודיו גשר בבימויה של אילאיל סמל, על משבר מזג האוויר; "התנצלויות פומביות" מאת ג'ון דונלי בבימויו של נעם פרנק, בהשתתפות שחקני הסטודיו, העוסק במקרה מצער בשירותי בית ספר ואיך המבוגרים מתמודדים עמו, תוך בחינת גבולות הפוליטקלי קורקט; ופסטיבל jaffa fest, שצפוי להתקיים ביוני 2023, ויארח הצגות מאיטליה, ארצות הברית, לטביה, ליטא, אוקראינה וגאורגיה. אין ספק, יש בשביל מה לחכות.
מרתה יודעת 