על ההצגה "ארוחה עם אדיוט"
מאת: אביבה רוזן
בואו נלך ישירות למסר המרכזי של ההצגה, לטעמי: כולנו אדיוטים, בנסיבות הנכונות (או הלא נכונות, במקרה זה). פרנסיס וובר הוא מחזאי צרפתי שלקח תופעה לא נעימה שפשתה בעשירון העליון הצרפתי בפריז – הזמנת 'אידיוטים' לארוחה כדי ללגלג עליהם, והפך אותה על פיה.
האידיוט שמוצא פייר ברושאן, מוציא לאור עשיר שנשוי לאישה יפהפייה וצעירה, ויש לו גם מאהבת שגם היא יפהפייה אבל ביזארית משהו, הוא פקיד במס הכנסה שמכור לבניית דגמים מגפרורים. הפקיד הרבה יותר מעצבן מאשר אידיוט, אבל אידיוטיזם הוא מן הסתם עניין של השקפה.
פייר ברושאן, טיפוס תאוותן ונצלן, לומד בערב אחד מספר רב של לקחים בעזרתו האדיבה של האידיוט שלו שמתגלה, אגב, כאיש מתוק ונאמן על אף כל תכונותיו המעצבנות שמסבכות את חייו של ברושאן המתנשא. הלקח העיקרי של ברושאן, בסופו של דבר, מביא אותו להבין שהוא בעצמו אידיוט לא קטן ועליו לעשות דרך לא פשוטה כדי לצאת מההגדרות העצמיות שלו ומהאופן בו הוא מגדיר אחרים, או את העולם. הוא מבין בדרך פתלתלה למדי, שהקטנת אחרים אינה הופכת אותו לאדם גדול, או מושך, או מעניין.
הקומדיות של וובר מתבססות על הז'אנר של "קומדיה של טעויות". כך מעוצב "כלוב העליזים" אחד ממחזותיו המפורסמים ביותר, וכך גם "ארוחה עם אידיוט". טעויות בזיהוי יוצרות מצבים משעשעים ואבסורדיים כשרק הקהל יודע מה נכון ומה לא נכון, ויש בזה אלמנט קומי חזק. שני המחזות של וובר, כלוב העליזים וארוחה עם אידיוט, הם מחזות מאוד ביקורתיים לצד האלמנט הקומי שבהם. שניהם הפכו גם ללהיטי קולנוע מצליחים, ולא רק בצרפת. הסאטירה היא מעודנת יותר, חדה מבלי להיות דוקרת יתר על המידה, אבל וובר משתמש במכוון באלמנטים קומיים, בכדי להפוך את הסאטירות שלו לממתקים.
ב"ארוחה עם אידיוט" של תיאטרון באר שבע, בעוד זה מדבר זה בא, ואחר הולך. בעיקר, הם באים והולכים בזמנים המביכים ביותר. מציאות מתהפכת בדלתות מסתובבות, והדלתות אכן משחקות כאן תפקיד חשוב. התפאורה בהחלט משקפת את התוכן. ברושאן, אותו משחק אמיר קריאף המצוין, שרוע על ספה צהובה מבריקה ענקית, פריט התפאורה הבולט ביותר, לאחר שגבו נתפס. ביתו מפגין עושר ויוהרה. הדלתות, הן דלתות הכניסה והן דלתות המרפסת הראוותנית, מהוות אלמנט חשוב בהצגה.
אשתו, השחקנית המוכשרת נעה בירון, מצטיירת בתחילה כאביזר נוסף בביתו – אישה צעירה ויפה שמשקפת את הצלחתו. דמותה הולכת ומתפתחת במהלך ההצגה, בתיווכו של האידיוט שמשוחק היטב על ידי אבי דנגור, והיא מאתגרת את דמותו של ברושאן להתפתח מולה.
בימויו של מולי שולמן שם דגש על הדרמה ועל הלקחים שמופקים במהלך ההצגה, ובכך יש מין הזנחה של הפן הקומי. במהלך ההצגה נשמעו הרבה פחות צחוקים מהמצופה. אבל זה בסדר גמור, שכן, כשההצגה טובה, מביאה ערך מוסף והקהל יוצא עם תובנות חדשות, היא בהחלט עומדת במשימתה.
ארוחה עם אדיוט
תיאטרון באר שבע
מאת: פרנסיס וובר
נוסח עברי: יוסף אל-דרור
בימוי: מולי שולמן
שחקנים: אמיר קריאף, אבי דנגור, רון ביטרמן, נעה בירון, נעמי לבוב, יואב הייט, אסף דגני
תפאורה: ניב מנור
תלבושות: אורן דר
מוסיקה: אלעד אדר
תאורה: איל דניאל
עוזר במאי: קובי זיסלין
מרתה יודעת 