בלאנש יכולה להיות כל אחת מאיתנו

ראיון עם השחקנית והבמאית קרן צור

מאת: דנה שוכמכר

השחקנית והבמאית קרן צור, יוצרת עשירת ניסיון וזמן במה, שמאחוריה מגוון רחב היקף של תפקידים משובחים, מגלמת את דמותה של בלאנש בהפקה החדשה של "חשמלית ושמה תשוקה", אשר עולה בימים אלו בתיאטרון צוותא בבימויו של עודד קוטלר. שוחחתי איתה על דמותה של בלאנש, על העבודה המשותפת עם קוטלר ועל התוכניות לעתיד.

מה גרם לך לקחת חלק בהפקה?

"לא היה צריך הרבה כדי שאשתתף בהפקה. ברגע שעודד קוטלר, הבמאי, הציע לי לקחת חלק בהפקה וקראתי את התפקיד של בלאנש, הבנתי שאני מעוניינת לקחת חלק כי זה תפקיד רחב המאפשר לי להביא לידי ביטוי רבדים נשיים שונים. מיד אמרתי לו כן, כי אני תמיד מחפשת לעבוד על פרויקטים שאני אוהבת עם אנשים שאני אוהבת. התוצאה היא מאוד מעניינת."

האם היה בך רצון לשבור את הגרסה המסורתית והמוכרת של המחזה?

"לא היה לי רצון לשבור את הגרסה המסורתית אלא לתת להפקה את נקודת המבט שלי ולהביא לידי ביטוי את בלאנש כפי שאני רואה אותה. תמיד כשיש לי אפשרות לשחק בקלאסיקות, אז אכנס להפקה מתוך רצון לחקור את העומקים של הקלאסיקה, בייחוד בתפקיד כזה, ובמחזה כזה. החיפוש והיכולת לחקור במסגרת התפקיד – אלה המקומות בהם אני מרגישה שאני באה לידי ביטוי בתור שחקנית, זאת נקודת החוזקה שלי, היכולת להציג את בלאנש בכמה רבדים ולא כפי שהיא עלולה להצטייר בעיני רבים בתור משוגעת. בכל התפקידים שגילמתי עד עכשיו, לא גילמתי אישה כמוה, הסף רגשי שלה מאוד גבוה ומלווה בחרדה, וזה מקום שבתור שחקנית, אני מאוד אוהבת לבדוק אותו."

איך היה המעבר מהתיאטרון רפרטוארי לפרינג'?

"בשל העובדה ששיחקתי בהצגת יחיד בשם "מקורקעת" בפסטיבל תיאטרונטו, אז המעבר לא היה זר עבורי. ידעתי בדיוק למה אני נכנסת ומה סוד הקסם של הפרינג'. בהפקה הזאת אנחנו גם שחקנים וגם פועלי במה ויש כאן קסם מרהיב שיכול להתרחש רק בפרינג'."

ספרי קצת על המפגש המחודש עם עודד קוטלר.

"זה היה מפגש מעניין. זה תמיד מרגש אותי לחזור ולעבוד אתו. כשאנחנו עובדים ביחד, יש לנו שפה משותפת. מהרגע בו נפגשנו מקצועית על הבמה בתיאטרון חיפה נשארנו חברים והעבודה אתו הייתה אחרת הפעם. בפעם הקודמת שנפגשנו במסגרת העבודה, זה היה במחזה "סינית אני מדברת אליך" בתיאטרון בית לסין, היום הדיאלוג שלנו הוא ממקום אחר, יותר בוגר. יש לנו אהבה משותפת לטקסט טוב."

מי היא בלאנש בעינייך?

"הגעתי לקריאה עם עודד קוטלר מתוך רצון לבנות את דמותה של בלאנש כפי שאני רואה אותה. ראיתי את הסרט בכיכובו של מרלון ברנדו לפני הרבה שנים וביקשתי להביא משהו משל עצמי לתפקיד. בחרתי להניח בצד את כל המאפיינים שלה ולהתמקד בחקר של הדמות – היא מישהי שאין לה מקום לישון בלילה ומגיעה לאחותה ובן הזוג שלה מתוך רצון למצוא לה פינה משל עצמה."

לאילו מחוזות הגעת כדי לגלם את דמותה?

"בעיני, בלאנש היא אישה מרתקת שיכולה להיות כל אחת מאיתנו בתנאי חיים שונים, ולכן גם לא הלכתי למקום הזה של לקטלג אותה בתור משוגעת. כך, בעצם יכולתי לבנות את דמותה ולעוף איתה למחוזות שאני מעוניינת להביא את הצופים. להראות להם כיצד מסלול החיים שלה הוביל אותה לבחירות מסוימות."

איך הצלחת לשמור על עצמך במסגרת גילום התפקיד של בלאנש?

"בזמן ההצגה אני יודעת שאני בוחרת להיות במקום אחר, להיכנס לדמות אחרת וזה זמן קצוב. החיים שלי מחוץ לבמה יציבים מאוד ולכן מעניין אותי לחקור דמויות שרחוקות ממני, אבל גם לדעת לעשות קאט ולחזור לחיים. בסיומה של ההצגה, אין שאלה מי היא ומי אני"

עודד קוטלר סיפר שהוא החליט לצרף שלישיית נגני ג'אז להפקה, והם בבחינת שחקנים נוספים על הבמה. איך היתה העבודה איתם?

"הם ממש שחקנים נוספים בהצגה. יש לנו גם סצנות משותפות ביחד, זה לא שהם רק מנגנים ואני שרה בהפקה אלא זו ממש עבודה משותפת. הבחירה בג'אז מכניסה את הקהל לאווירה, כך שזה היה מתבקש לשלב את הנגנים על הבמה ולאפשר למוסיקה להיות שחקנית נוספת על הבמה."

מלבד משחק, התחלת בשנים האחרונות גם לביים – איך המעבר ממשחק לבימוי?

"אני מביימת כבר יותר מעשור. ביימתי הצגות פרינג' בעיקר בחיפה, סטודנטים, חובבים, ואני גם עובדת עם קבוצת עיוורים. העליתי הפקה בפסטיבל פרינג' בניו יורק, הפקה שמאוד הצליחה. אני מרגישה שיש לי עין רחבה יותר על יצירות תיאטרון, מאשר רק פריזמה של שחקן ומעניין אותי מאוד להתפתח בתחום הזה. בנוסף, אני מלמדת באוניברסיטת חיפה (אחרי שהשלמתי שם תואר שני בתיאטרון) ואני חשה שגם הוראת משחק יש בה את המקום של הבמאי, ממנו אני נהנית עד אין קץ."

ההצגה "חשמלית ושמה תשוקה" עולה בתיאטרון "צוותא" ב29/7/22 וב21/8/22.

לפרטים ומועדים נוספים בדף ההצגה באתר "צוותא" – הקליקו על הלינק  

---