על הערב לזכרו של הבמאי ומייסד תיאטרון גשר, יבגני אריה, בבית הנשיא בירושלים
מאת: אביבה רוזן
אין ראוי מיבגני אריה, מייסד ומנהל תיאטרון "גשר", לערב מחווה שכזה. אריה יצר יש מאין, מיזג גלויות, העשיר את התרבות הישראלית ובנה בה כמה וכמה נדבכים חדשים. הוא היה יוצר ואמן לא קל, עם דרישות רבות מהעובדים עמו, ולעתים קרובות היו גם צעקות, סיפרה לנה קריינדלין, מנכ"לית גשר. יחד עם זאת, הגאונות שלו היתה ברמה כזאת, שכולם סלחו לו.
ההפקה הביאה קטע מצולם בו יבגני מביים את קבורתו. תבכו, הוא מצווה על השחקנים שלא מצליחים לבכות לטעמו, אז תצחקו, הוא דורש. הם לא מצליחים לצחוק לטעמו. אם כן, אצטרך להמשיך לחיות, כדי לביים אתכם, הוא פוסק. אבל אפילו גאון כמוהו חייב למות יום אחד, ואצלו זה היה הרבה יותר מדי מוקדם.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר התרבות חילי טרופר, ספדו לאריה והעלו על נס את פועלו והצלחותיו בהקמת התיאטרון ובהבאתו לקדמת הבמה של עולם התיאטרון הישראלי. לאחר מכן, שחקני גשר העלו קטעים מרגשים מהצגות שונות של התיאטרון, ביניהן קטעים מהצגת הביכורים של גשר, "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", שכיום מועלית שוב, כמחווה לאריה.
השחקן גלעד קלטר, שהנחה את הערב בחן ובנימה קומית, אמר כי "אנו צועדים בדרכו של אריה בסגנון יהודי. שמחה ועצב מעורבים יחד. חוגגים 30 שנה לגשר ומציינים את מותו של המייסד בעת ובעונה אחת." הוא הוסיף ואמר כי "אריה, אדם בלי צוואר, שיכול היה לקחת כל דבר טריוויאלי ולהפוך אותו לעשיר".
ישראל מקוב, יו"ר עמותת ידידי גשר, סיפר כי קריינדלין המנכ"לית מנווטת את גשר דרך כל המשברים של השנים האחרונות בהצלחה, וכי כיום היא מחפשת שחקנים חדשים בקרב העולים החדשים מברית המועצות ומאוקראינה.
רועי חן, מחזאי הבית, שסגר את הערב, סיפר שהגיע לגשר כנער בן 15 עם כיתתו וכשעלה המסך הוא כושף. ב-15 השנים האחרונות זכה לעבוד עם אריה וללמוד ממנו מהו תיאטרון חסר פשרות. "האיש מאוד חסר לנו אך אנו עושים הכל להמשיך בדרכו", אמר חן.
וכתמיד, ההצגה חייבת להמשך. ללא האריה אך ברוחו, תיאטרון גשר ימשיך לשאוג.
אזור פרסומי
מרתה יודעת 