על ההצגה "בואו נפתח את זה"
מאת: אביבה רוזן
"בואו נפתח את זה", קומדיה מתוקה-מרירה, מצחיקה-עצובה, מציגה לנו משפחה ישראלית שבה יש שקרים וסודות, ובעיקר המון אהבה. אנו פוגשים פה זוג צעיר יחסית – היא רופאה מתמחה, הוא מנהל משמרת במסעדה שמייעד את עצמו להיות סופר, בשנות השלושים לחייהם. כמו כולנו, הם רוצים לנהל את חייהם כראות עיניהם. אך לה יש זוג הורים שמרוב רצון לתת, הוא עוטף עד כדי מחנק. בחלק הראשון של ההצגה הכל מתנהל בצורה סטנדרטית. זוג נורמטיבי, היא בהריון, לא בטוחה שהיא רוצה ללדת את הילד בעודה בהתמחות, ההורים משוחחים על הדירה שהם רוצים לקנות לזוג הצעיר. לא דרמה גדולה.
בחלק השני, ובעיקר לקראת סופו, מתגלה תסבוכת של סודות ושקרים. בלי לעשות יותר מדי ספויילרים, מסתבר שהזוג הצעיר חי בצורה הרבה פחות סטנדרטית ממה שמתגלה לעין בהתחלה, וגם אצל הזוג המבוגר יש סוד גדול שמעיב עליו מזה שנים רבות. בסוף ממש, מתגלים שני הזוגות בלי מסיכות ובלי מגננות, על רגישותם ומגננותיהם. כשהם מורידים את המסיכות, הקהל מתאהב בהם ממש.
בשיח המעלית, לאחר ההצגה, אמרו מספר צופים שירדו עמנו לחניון, שהחלק הראשון היה ארוך וטרחני קמעא, קצת שבלוני ומעיק, אך החלק השני היה, ללא שום ספק, מיוחד במינו. מסעיר, מרגש, מעלה דמעות ומעורר הזדהות. אין לי אלא להסכים עם הדברים. החלק הראשון ניתן לקיצור ועיבוי, בעוד שהחלק השני בהחלט עורר אותנו לחיים. לידי ישבו מספר אנשים שהתייפחו בקול. ההצגה האמיתית, זאת ששווה לראות, מתרחשת ממש בסוף.
התפאורה מתלבשת על היצירה כמו כפפה ליד, ומשתנה בקלות בין דירתו השכורה של הזוג הצעיר לבין ביתם המפואר של ההורים, שיש בו חצר עם עצי לימון. לתפאורה בהצגה הזאת יש מקום חשוב בהעברת הפערים בין שני הזוגות, ונפלא שהזזה קלה של חלקי תפאורה מצליחה לייצר את הרושם הנכון שעוטף את ההצגה ומעביר את המסרים הנכונים. והלימונים, אוי הלימונים.
המשחק של כלל חברי הקאסט הוא לעילא ולעילא. במיוחד אציין את משחקה של אחת השחקניות האהובות עלי, עירית קפלן, שמגלמת את דמותה של האם בצורה מופלאה. גם משחקו של האב, שמגולם על ידי מוטי כץ, מצוין במיוחד.
יש לציין שהמחזה נכתב במקור במסגרת קורס המחזאות של תיאטרון הקאמרי, והועלה במסגרת פסטיבל 'כאן ועכשיו' בקריאה מבויימת. משם התפתח והתגלגל להצגה שמועלית היום באולם הגדול של תיאטרון הקאמרי.
בואו נפתח את זה
תיאטרון הקאמרי
מאת: סתיו אידיסיס וגלעד שמואלי
בימוי: עידו רוזנברג
משתתפים: שרה פון שוורצה/עירית קפלן, מוטי כץ, אביגיל הררי, גלעד שמואלי
תפאורה: שני טור
תלבושות: אורנה סמורגונסקי
תאורה: מתן פרמינגר
מוסיקה: ניר שלו לוגסי
עוזרת במאי: נועה גודל
למועדים עתידיים בדף ההצגה באתר תיאטרון הקאמרי – הקליקו על הלינק
מרתה יודעת 