על ההצגה "הדה"
מאת: אביבה רוזן
חמושה באייפד, עם בית מרושת במצלמות אבטחה, חיה, פועלת ומתה הדה גאבלר בלבוש אולטרה מודרני. הדה מתפשטת פה מכל מסתוריות, היא מתגלה במלוא עליבותה היפהפיה כשהיא מנסה לשמור על אדי יוקרה שהייתה לה אי פעם, לטפח רגשות שמזמן מתו, להסתיר את הבוז העמוק שהיא רוחשת לבעלה החדש שמעריץ אותה ולשחק בכולם. הדה המשועממת מהחיים, מאנשים ובעיקר מעצמה, יוצרת דרמות בביצת חייה.
עם כל המודרניזציה שעברה היצירה, המבוימת על ידי דפנה רובינשטיין ומתארחת בימים אלו בתיאטרון הקאמרי, יש להניח שאיבסן היה מסוגל להכיר את גיבורי המחזה החשוב שכתב, הדה גאבלר, אם כי אולי היה מחבב אותם עוד פחות מאשר את גיבוריו המקוריים.
איבסן, המחזאי הנורווגי שמתח ביקורת נוקבת במחזותיו על החיים הצבועים, על פערי המעמדות ונחיתות מעמדן של הנשים, אינו פשוט לעיכול, היום כמו אז. המבט הציני, החרב המתהפכת על כל רגש אנושי והתנהגות חברתית מקובלת ולא מקובלת, לא מקלים עד היום על עיצוב ובימוי הדמויות האיבסניות. תרגום התפאורה והדמויות למדינת ישראל 2022 נעשתה באופן מופתי, כשרק השמות הנורווגיים הקשים להיגוי מזכירים לנו שמדובר בארץ הרחוקה והקרה.
התפאורה המודרנית לעילא, שנוצרה על ידי דפנה פרץ, מהוקצעת ומסייעת להתקרב עוד יותר לעולם הבדיוני ולהזדהות עם הרגשות האנושיים הבסיסיים שמשוחקים לפנינו. הזדהות עם הקנאה העזה, עם התחרותיות, עם האהבה המוחמצת, עם הקושי להשלים עם אובדן ועם כישלון. הטלטלות הרגשיות שעוברות הדמויות עולות מדרגה בכל מערכה, עד שהן מתמוטטות, מתעוותות או מתאבדות.
התאבדותה של הדה היא כה צפויה, אך גם מתרחשת פה בצורה חדשנית. נשמעת ירייה. כל הדמויות האחרות על הבמה עוסקות בשלהן, ופוטרות את הירייה במשחקיה הרגילים של הדה עם האקדח. הדה מוטלת בחצר, וניכרת דרך מסך טלוויזיה ענק ומחולק לחלקים. המצלמה רחוקה בתחילה, אך הולכת ומתקרבת עד שאנו רואים מה שידענו שנראה, באופן וודאי.
הדה מגולמת היטב על ידי נועה הר ציון, אם כי לעתים משחקה גובל במונוטוניות מעצבנת של אנטיפתיות. כמו כן, ליהוק ומשחק מעולה של מעיין בלום הנפלא בדמות טסמן המשעמם והמרובע שמביא אותנו לרחם עליו ואולי אפילו להזדהות עמו ועם תקוותיו, עם העליות והירידות שעוברת דמותו הנורמלית. גם איילרט של בני אלדר עושה תפקיד טוב ומשכנע.
ההצגה מתארחת השנה בפסטיבל אדינבורו, פסטיבל הפרינג' הבינלאומי הנחשב, ולא בכדי. מכאן אנו מאחלות להצגה הצלחה רבה.
הדה
תיאטרון הקאמרי
תרגום ובימוי: דפנה רובינשטיין
משתתפים: נועה הר ציון, מעיין בלום/יניב לוי, ליאור גרטי, בני אלדר, מורן רוזן
מעצבת תפאורה ותלבושות: דפנה פרץ
במאית וידאו ארט: מעיין אמזלג
מוסיקה: נעם ספרבר
תאורה: אורי רובינשטיין
ייעוץ אמנותי לוידאו ארט: יואב לוי
הפקה ושיווק: ישי גרין
מפיקה: אפרת חקון
עוזרת במאית: שרון בורשטיין-בוצ'צ'י
מנהלת הצגה: ליאור ישראל
צילום סטילס: לואיז גרין, יוליה פוטוארט
עיצוב גרפי: דיוויד רפפורט
מועדים נוספים:
8/4/22 21:00
9/4/22 21:00
מרתה יודעת 