על ההצגה "היומנים של אמא"
מאת: אביבה רוזן
סיפורו האישי מאוד של אמיתי קדר מתחיל בהקדמה. הוא מסביר לנו איך ומדוע החליט להביא את סיפורה של אמו לבמה אחרי 25 שנים בהן שכבו יומניה בשקט ושלווה. ביומנים אלו, כתבה אמו הסכיזופרנית על חייה מנקודת מבטה, על ההתפרצויות ששיבשו את חייה, על לידת בנה כתרופה אפשרית לנישואין שכבר היו משובשים, על חייה בצל אשפוזים חוזרים ונשנים, על תרופות שנטלה אשר קיצרו את חייה והביאו למותה בגיל צעיר יחסית, 52, גילו של אמיתי כיום. היא כתבה על חלומה הגדול, להיות שחקנית, כוכבת בהוליווד. חלום גרנדיוזי שאולי הביא את אמיתי לעולם התיאטרון, כשחקן וכמחזאי. ואולי לא.
למעשה, המופע הקצר בנוי משלושה חלקים, אותה הקדמה, ההצגה עצמה, והדיון שבעקבותיה. בהצגה משחק אמיתי את אמו בצורה נוגעת ללב. הוא משחק את הרגעים הטובים לצד רגעים רעים רבים, רגעים שבהם היא נשברת, מתנתקת מהמציאות, מדרדרת את חייה, ובכך גם את חייו.
יש משהו מכמיר לב בהצגה על אם שמשוחקת על ידי בנה, ועוד יותר מכך על אם שהיא מתמודדת נפש. יש משהו בסבל הרב שעובר על שניהם, בפיוס שלו אתה ועם מחלתה, שנכנס ללב. במהלך ההצגה, אמיתי מתייחס לאביזרים שנמצאים על הבמה וגם כאלה שאמורים להיות על הבמה ולמעשה אינם נמצאים שם. תפאורה מדומיינת היא דרך מעניינת להתמודדות עם במה מאובזרת בדלילות וגם עם נושא ההצגה, שבו הדמיון, תולדה של מחלת הנפש, מביא את האם לראות ולשמוע דברים שאינם קיימים במציאות החיים האפורה שלה.
ויש כמובן משהו רחב יותר שעומד כאן לדיון. מעבר לבן שמתמודד עם זכר אמו ומנסה לקיים את צוואתה ולהפיק משהו בעל משמעות מהיומנים שהשאירה, יש כאן שאלה של התמודדות עם מערכת היחסים של בן ואמו, ועם חייו שלו. עומד פה לדיון הנושא של חיים עם מחלת נפש של אדם קרוב, ואיך החיים הללו מושפעים על ידי ההתמודדות הבלתי פוסקת עם גילויי מחלת הנפש, התפרצויות, חוסר ודאות, תקוות ואכזבות.
הצגת יחיד תמיד תלויה כולה ביכולתו של שחקן אחד לשאת על כתפיו הצגה שלמה. באתגר זה עומד אמיתי בהצלחה רבה. אך לצד זאת, דברים רבים נותרו פתוחים. בדיון, למשל, מספר אנשים שאלו, היכן היה אביו בכל הזמן הזה. מסתבר שהאב נותר מאחור, בחו"ל, וכנראה לא התעניין יותר מדי בקורות משפחתו בארץ. אבל, אומר אמיתי, זה סיפורה של האם ולא סיפורו של האב. ועם זאת, כפי שסיפר, הוא עדיין בתהליך של עיצוב המופע, כך שייתכן שבעתיד נראה את היצירה שלו הולכת ומתפתחת, ומתעצמת, וזה בעצם טיבו של התיאטרון.
היומנים של אמא
תיאטרון תמונע
מאת ובביצוע: אמיתי קדר
עיצוב תאורה: מתן פרמינגר
מוסיקה: בועז שחורי
המחזה פותח בסדנת מונודרמה של איה קפלן
מועדים קרובים:
8/12/21 19:30
10/1/22 19:30
12/1/22 19:30
13/2/22 19:30
למועדים נוספים בדף ההצגה באתר תיאטרון תמונע – הקליקו על הלינק
מרתה יודעת 