בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון

על ההצגה "שקולה"

מאת: גדי ויסברט

הדבר הראשון שמתחשק לי לכתוב על "שקולה", הוא שאי אפשר לכתוב על "שקולה". אתם פשוט צריכים להגיע, להיות שם, לעבור את החוויה, וכל מילה שאני אכתוב תהיה מיותרת אל מול היצירה המשוגעת והנפלאה הזו. אבל כמובן שאני אכתוב, ולא מעט.

קודם כל, הלוקיישן. ההצגה מתרחשת בתוך בית ספר, ולא סתם בית ספר אלא בית ספר בשכונת הקטמונים אשר בירושלים, AKA "העיר שלוקח מלא זמן להגיע אליה ויש מלא פקקים ועבודות בכביש ודוסים וערבים." כמה חיכיתי ליצירת אמנות שתדרוש ממי שרוצה לראות אותה להוציא את המקל מישבנו ולבוא לירושלים, עיר שפורחת תרבותית כבר שנים אבל המוני אנשים לא מודעים לזה בכלל.

ההצגה לא סתם נכתבה בתוך בית ספר. בית הספר הוא הנושא, התמה, המסגרת שבה הכל קורה. איכשהו יצא שכבר חודש אני מוקף ביצירות שנבעו מחוויות בית ספר. בין "רק בהצבעה" הנהדרת ביפו לצפיית בינג' מענגת ב"פה גדול" בנטפליקס, נראה שטראומות בית ספר רבות בעבר ובהווה מקבלות היום את הבמה יותר מאי פעם.

שקולה2 - עומר מסינגר

שקולה | צילום: עומר מסינגר

"שקולה" הוא המופע השלישי שאני רואה של תיאטרון "מסתורין", אחרי "Seven" המהפנטת בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב (עדיין רצה) ו"מי רצח את ארלוזורוב" במוזיאון בית העיר בתל אביב (תחזור בקרוב). לכאורה, הייתי אמור לדעת לאן אני נכנס. אבל כל הקטע של תיאטרון "מסתורין" הוא שאתה אף פעם לא יודע למה אתה נכנס. אני באמת מנסה להיות כמה שיותר אינפורמטיבי בלי לתת שום מידע שעלול לקלקל את החוויה, אז אני אציין רק שמדובר במופע אימרסיבי, הקהל נמצא תמיד בעמידה או הליכה, ושלמרבה הצער, אין אפשרות לראות את כל המופע בפעם אחת. תחושת ההחמצה על כל מה שלא ראיתי היא חלק מהנאה של מה שכן.

אין הרבה תיאטרון אימרסיבי בארץ, לפחות לא תיאטרון שאני נתקלתי בו, ומסתורין פונים תמיד אל הנשמה ולא אל השכל. מי שינסה "להבין" את ההתרחשויות, פשוט מבזבז אנרגיה במקום הלא נכון. כן, יש דמויות, ולכל אחת יש סיפור, אבל את הסיפור אנחנו די יודעים עוד לפני שנכנסנו בשער בית הספר והוא רק מסייע למי שבכל זאת לא יכול לגמרי לנתק את המוח. כמוני, למשל. אבל מהצגה להצגה של "מסתורין" אני לומד את ההנאה העצומה שבהתמסרות למה שקורה באותו הרגע מולי, סביבי, לפני ומאחורי.

שקולה3 - עומר מסינגר

צילום: עומר מסינגר

בית הספר הספציפי שבו מתקיימת ההצגה לא נבחר במקרה. אחד משחקני האנסמבל, ליאור אבשלום, מנהל שם את מגמת התיאטרון, ובהצגה משתתפים, במקביל לאנסמבל, תלמידי י"ב הלומדים בבית הספר. כן, כן, אני יודע מה אתם שואלים את עצמכם, ביררתי. זה נחשב להם לבגרות. השילוב בין השחקנים הבוגרים לתלמידי התיכון נהדר. רגע אחד הם חבורה אחת ללא הבדלים, ורגע אחר כך ההבדל ביניהם לא יכול להיות ברור יותר. איזה כיף לתלמידים האלה על האפשרות לקחת חלק בחוויה כל כך מיוחדת, ועוד במסגרת הלימודים.

אי אפשר לדבר על יצירה של תיאטרון "מסתורין" בלי להתייחס בנפרד למעטפת הטכנית. כל אלמנט במופע הזה מושקע, מתוכנן ומדויק לפרטי פרטים. כפי שתראו בחלק הקרדיטים של הכתבה, לא פחות מ30 (!) אנשי מקצוע לקחו חלק במופע הזה תחת שרביטה של יוליה גיניס, וזה כל כך מורגש. התאורה, סאונד, וידאו ארט, תלבושות, תפאורה – הכל נהדר ומעצים את החוויה בכל רגע ורגע של היצירה.

שקולה - עומר מסינגר

צילום: עומר מסינגר

אוקי, אז שורה תחתונה, על מה המופע? על זיכרון, טראומה, קונפורמיזם, שליטה, על הילדים שהיינו והמבוגרים שאנחנו. זה מופע שצולל למקומות הכי אפלים בנפש האנושית בחדווה של תמימות ילדותית.

שקולה

תיאטרון מסתורין

בימוי, עיצוב וניהול אמנותי: יוליה גיניס

שחקנים יוצרים: ליאור אבשלום, איב איילין, דני ברוסובני, אורי לבנון, סטפני סגל, דנה פורר, יורי קזנצב.

תלמידי מגמת תיאטרון כיתה י"ב: אושר אסור, טופז יעקובי, מיכאל יעקובי, רותם לוי, דורין יחזקאל, אריאל קלינגס, עמית רביבו.

הפקה אמנותית : אורי הירשלר

יעוץ אמנותי: עופר עמרם

מנהל המגמה לתיאטרון ביה"ס קדמה: ליאור אבשלום

יעוץ אמנותי ויעוץ תוכן: רז וינר

 מנהלת בית הספר: מיכל חדד

ניהול אנסמבל, שיווק ומדיה: דנה פורר

הדרכת תנועה: יפתח  מזרחי

מוסיקה: Gervald Unke

טקסטים שירים: איתי עקירב

לחנים לשירים: שחף יפהר

פיתוח קול והדרכה קולית: מיכל כהן

הפקה מוסיקלית ועיצוב סאונד: פיקה מגריק

הפקה מוסיקלית: אלון פרץ

יעוץ סאונד: יונתן ברק

עיצוב תלבושות: יוליה גיניס

תפירת תלבושות: אולגה גורביץ, טניה פלדמן, פולינה טנטה-סופרונובה ודים לוין.

עיצוב מסיכות ואביזרים: דריה אלכסנדרה זיוקובה

עיצוב תפאורה וארט: טל הראל

עיצוב תאורה: אנדרי פרנץ

וידיאו ארט: anat moss

ניהול הצגה: מיכל מג ליטוין

עוזרי הפקה: אולג לינדה, עמית פורטמן, גיא בן ארי, אריאל מוריה, ערן רזגור.

הדרכת איפור: קטי טריפונוב

צילום סטילס ווידיאו בחללים: סטודיו מלון

צילום סטילס ווידיאו פרסום: דביר בן צבי, איזי איסטרוגו, קורינה קרן.

עיצוב גרפי: סטודיו מתן שליטא

מועדים נוספים:

 20/2/20 | 19:00 | 21:00

למועדים עתידיים בדף ההצגה באתר תיאטרון מסתורין – הקליקו על הלינק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s