על ההצגה "כלוב העליזים"
מאת: אביבה רוזן
כשצפיתי בהצגה "כלוב העליזים" נוכחתי פתאום לדעת שכבר זמן רב לא צחקתי כל כך הרבה וכל כך מעומק הלב. תיאטרון הוא מקום להעלאת בעיות חברתיות ודיון מעמיק, יותר או פחות, בנושאים החשובים של נפש האדם. כמעט שכחתי שבתיאטרון ניתן לצחוק, פשוט לצחוק ולהרגיש סוג של אופוריה שמיוחדת רק לשמחה. מעבר לתוכן ולמשחק, יש בהצגה הזאת אווירה של הנאה. כיף שנובע משילוב של מוזיקה מקפיצה, צבעוניות גדולה והרבה הומור.
לא קל להיכנס לנעליהם הענקיות של רובין וויליאמס ונתן ליין ששיחקו את התפקידים הראשיים בסרט הבלתי נשכח, אבל גם לא צריך. אפשר לעשות תיאטרון מלהיב, פשוט אחרת. מולי שולמן ואמיר קריאף בתפקידיהם של מנהל מועדון הדראג קווין ובן זוגו, הכוכבת הראשית במועדון, בבימויו של רפי ניב, ממציאים גרסאות משלהם לדמויות הללו. גרסאות משכנעות, מעוררות אמפתיה ומלאות בהומור. קצת סלפסטיק, לעיתים טיפת קיטש, אבל עדיין בגבולות הטעם הטוב, לפחות לטעמי.
ז'אן פוארה הצרפתי כתב את המחזה בתחילת שנות השבעים, בזמן שנושאי הגאווה והדראג משכו אליהם הרבה אש וגפרית. המחזה הפך מיד לסרט, ואז לעוד שני סרטי המשך, ואז למחזמר וכשני עשורים לאחר מכן, לסרט האמריקאי המוכר. בתקופתו, היה המחזה המשעשע בסיס לדיון משמעותי. כיום, כמעט חמישים שנה לאחר מכן, מיליוני מאבקים קטנים וגדולים ומצעדי גאווה רבים ברחבי העולם, הנושא כבר אינו נמצא בקונפליקט כה עז כפי שהיה בשנות השבעים. הבת שלי, בת שבע עשרה, לא מבינה מהי החריגות של אדם שאינו הטרוסקסואל וכל צורה של מיניות בה בוחר האדם נראית לה לגיטימית. עברנו דרך ארוכה מאוד.
ועדיין, יש נושאים חברתיים ואישיים בהצגה, כי הרי בלי זה לא יהיה לנו תיאטרון של ממש. נושאים של התמודדות עם שוני, חריגות חברתית, אהבת גברים, מערכות יחסים, אהבה, פוליטיקה, שחיתות ומה לא. יש בין הנושאים גם עניינים על זמניים של טבע האדם. למשל, האדם הרגיש והפגיע מול האדם המחוספס, האדם ששואף להיות נורמטיבי מול זה שאין לו מחסומים. כל הנושאים הללו לא משחקים את התפקיד הראשי בנוכחות של ההצגה הזאת, הם יושבים בכיסאות הנוסעים כשהמובילים הם ההומור והכיף, ובעיני זה נפלא. יש הסוברים שתיאטרון ללא סבל וללא התמודדות עם רגשות, קשיים, קונפליקטים קיצוניים ואחרים, הוא לא ממש תיאטרון. גם זוהי שאלה פילוסופית ואמנותית נכבדה. לדעתי, הנאה לשם הנאה היא טובה ומוצדקת לחלוטין. לא לחינם המציאו את ז'אנר הסלפסטיק. יש הקוראים לזה הומור נמוך, אבל כשאדם צוחק מכל הלב, ופשוט נהנה, זה שווה בעיני לא פחות מחשיבה מעמיקה על בעיות אנושיות וחברתיות.
בנקודה זאת, ניתן לחזור אל ההצגה המשעשעת והמהנה, ולציין את המשחק המשובח. מולי שולמן עושה את התפקיד הראשי בצורה משכנעת, אבל מי שגנב את ההצגה הוא ללא ספק אליאור אליהו אמסלם, בתפקיד המשרת בעל השאיפות להיות דראג קווין בעצמו. הוא מתוק להפליא ומצחיק ביותר.
אם נסכם, "כלוב העליזים" היא ממתק תיאטרלי, עשוי משכבות תפאורה צבעונית, בימוי מדויק, משחק משובח ומוזיקה מקפיצה, עשיר במילוי של שמחה והנאה.
"כלוב העליזים"
תיאטרון באר שבע
מאת: ז'אן פוארה
תרגום: אלי ביז'אווי
בימוי: רפי ניב
משחק: אליאור אליהו אמסלם, איתמר אליהו, שירי גולן, תמר מלאכי, ניר סעדון, אדוה עדני, יונתן צ'רצ'י, אמיר קריאף ומולי שולמן.
תפאורה: סבטלנה ברגר
תלבושות: יהודית אהרון
מוסיקה: אלעד הדר
תאורה: אמיר קסטרו
כוראוגרפיה וייעוץ תנועה: טולה דמארי
איפור והדרכת דראג: אסף פרן
קרבות במה: גנאדי בבצקי
כדאי לעקוב באמצעי המדיה השונים בנוגע למועדים עתידיים של ההצגה.
לדף ההצגה בתיאטרון באר שבע – הקליקו על הלינק
ועכשיו, נעבור לפרסומות 🙂*
זקוקים/ות לשירותי תוכן איכותיים? הקליקו על הלינק או על הבאנר לפרטים נוספים.
*הפרסומות האלו מאפשרות לנו להמשיך ולהעניק לכם/ן תוכן איכותי על תיאטרון איכותי.
מתעניינים/ות לגבי פרסום באתר? מוזמנים/ות ליצור איתנו קשר במייל של מרתה marthayodaat@gmail.com
מרתה יודעת 