על ההצגה "רצח"
מאת: תמר צפריר
בתור הצגת הביכורים שלה כבמאית, בחרה אילאיל סמל ב"רצח" מאת חנוך לוין. ההפקה שעולה בתיאטרון "צוותא" מעלה מהאוב מחזה שעלה על הבמות בארץ במילניום הקודם, ומאז לא שב. זוהי בחירה אמיצה שמגובה בבחירות אמנותיות נבונות.
היצירה, הנוגעת במציאות הישראלית ששוררת עוד מלפני ימי קום המדינה, מעגל הרצח האינסופי בין שני צדדי המתרס – הערבי והיהודי, מציגה מספר אפיזודות של רצח על רקע לאומני בהפרש של 18 שנה בין כל אחת. כל מקרה מוביל לזה שאחריו, ואין אפשרות לשבור את המעגל באמצעות שיח כי כל צד סוחב על גבו פצע ארוך ימים. הרצח תמיד פתאומי ובגלל הפרשי הדורות נראה חסר סיבה והגיון.
עם תחילת ההצגה, בכניסה של דמויות חיילים לבמה, כבר התבססה אמירה עוצמתית של הבמאית בליווי המעצבת, עוד בטרם הדמויות פצו פה. החיילים עברו דרך הקהל, במדי צה"ל מונוכרומטיים בסקאלת הגוונים האפורים. התמות במחזה הוגשו לקהל בעיצוב ברור, נגיש וקריא. הצבעים הסמליים סייעו להעביר את המצבים הפסיכולוגיים של הדמויות והסיטואציות, וגם עוררו תחושות תואמות בקהל. המעצבת נועה אתגר השכילה להשתמש בתלבושות בכדי להמחיש אווירה ולשים דגשים שונים על דמויות שונות בהתאם לסצינות. ההתפתחות הדרמטית, האסרטיבית לפרקים, קיבלה ביטוי לטובה גם מבחינת המוזיקה והתאורה.
הבימוי של סמל מגובה בצוות שחקנים מקצועי להפליא. הם התמודדו באומץ עם הטקסט הקשה ומשמעויותיו השונות, כבר מתחילת ההצגה. המשחק אופיין בנגיעות אפיות שעשו חסד עם הטקסט ובעבודה תנועתית טובה. השימוש בשפה הערבית לצד העברית, הוסיף עניין ונפח משמעותי, והדיקציה בשתי השפות הייתה ברמה מקצועית. ראוי לציין את משחקם של שירי לוטן ושל קרלוס גרזוזי, שעיצב דמות כנה עם הרבה אמת. שניהם היו מבריקים בשלל הדמויות שגילמו במחזה. השילוב של כל הקאסט עם עבודת הבמאית הניב תוצאות אמנותיות מעודנות, שמשאירות טעם של עוד.
עם זאת, ישנו סייג קל בתחום הבימוי. לעיתים נדמה כי אופי הבימוי מעט טלוויזיוני מדי, ריאליסטי מדי. על הבמה יש התרחשויות קשות, חלקן קשות מנשוא, וכשהן מועברות באופן כה גרפי על במה קטנה באולם אינטימי, הן עשויות לעורר אנטגוניזם וסגירות בקהל כמנגנון הגנה. לרוב, אני משבחת פרובוקציות, אבל יש תחושה שסמל תוקעת אצבע בעין של הצופה, ולא ממנפת את האפשרויות הענפות שהבמה מציעה. בתיאטרון יש קסם שנעלם במדיומים ממוסכים כמו טלוויזיה וקולנוע, שבפני עצמם דורשים רמה גבוהה יותר של נטורליזם.
פרט לכך, החוויה שנוצרת ביצירה מעוררת ציפייה ליצירות הבאות של סמל. זהו תענוג תיאטרוני מובטח בצורת הצגה מטלטלת ומעוררת מחשבה.
"רצח"
תיאטרון צוותא
מאת: חנוך לוין
בימוי: אילאיל סמל
בהשתתפות: ענאן אבו ג'אבר, יונתן בק\דורון לב, הדר גבאי, קרלוס גרזוזי, שירי לוטן, ירין פרי\אביב זלישנסקי
עיצוב חלל ותלבושות: נועה אתגר
עיצוב תאורה: רפי עובדיה
עיצוב סאונד: ניצן לוטם
תרגום לערבית: סיואר עוואד
מנהל טכני: אסף פריד
**ההפקה עלתה לראשונה בתיאטרון אוניברסיטת תל אביב.
תאריכים נוספים:
3/1/19 | 20:00 | המרכז לתיאטרון עכו
7/1/19 | 20:00 | תיאטרון חיפה | במסגרת פסטיבל חנוך לוין
21/1/19 |20:00 | תיאטרון צוותא
ועכשיו, נעבור לפרסומות 🙂
זקוקים/ות לשירותי תוכן איכותיים? הקליקו על הלינק או על הבאנר לפרטים נוספים.
מרתה יודעת 