על ההצגה "מג'אהדין ח'לק"

מאת: אביבה רוזן

תארו לעצמכם עלמה זכה וטהורה, שמטפחת את גינתה, את הפירות, הפרחים והשבילים שבנחלתה. לנחלה הזאת פולשים זרים, שמפתים אותה בלשון רכה ואחר כך מתעמרים בה ומשתלטים עליה. ההצגה "מג'אהדין ח'לק", שנוצרה על ידי היוצרים ניר קומם ורוני ברנט, עוסקת באיראן. העלמה היא איראן בתחילת דרכה, ארץ שנתונה לרחמיהם של פולשים וחומסים מכל העולם, המאבדת את תמימותה במהלך הדרך ומשיבה מלחמה שערה. ובכן, זוהי נקודת מבט שונה ומרעננת על מה שאנחנו רגילים לראות כשטן הגדול שמאיים על העולם כולו, ובמיוחד עלינו. זווית מרעננת אחרת היא, שאנחנו בכלל לא קיימים ומעורבים. יהודים, ישראל, לא מוזכרים ולא נוטלים חלק בעניין.

במקביל לציר הזמן הזה, קיימים צירי זמן נוספים שמתערבבים אלה באלה. אחד מהם הוא התפתחות האיסלאם. מותו של מוחמד משאיר את יורשיו, בניו ויורשים אחרים בעיני עצמם, במלחמה גדולה. מהמלחמה הזאת התפתחו כמה זרועות של האיסלאם, בהם הזרם השיעי, שכולל את צאצאי עלי בנו של מוחמד, שנרצח עם משפחתו על ידי הסונים. ההצגה מובילה אותנו לחשוב קצת יותר לעומק על שורשיהם הפסיכולוגיים של האיראנים ולנסות להבין את המוטיבים המובילים אותם, אולי לעשות הפרדה כלשהי בין תפישתה של איראן כשטן ולנסות להבין איך התפתחה המדינה ומדוע הגיעה למקום אליו הגיעה.

ההאנשה של המדינות גם היא מוטיב מאוד מעניין בהצגה. בריטניה, רוסיה, צרפת, ארצות הברית וגרמניה, הן מעצמות המשוחקות על ידי גברים ולכל אחת מהן מאפיינים אישיותיים משלה. מה שמשותף לכולן הוא היוהרה וההתנשאות מעל העלמה איראן, המשוחקת היטב על ידי השחקנית הגר פז.

ההצגה נוצרה והתהוותה על ידי אסופת יוצרים צעירים, שחלק הארי מהם הנם בוגרי תלמה ילין. מרתק לראות כיצד זווית צעירה מאוד של ראייה מסוגלת להעמיד רעיונות מעניינים שבחלקם זקוקים בהחלט לפיתוח נוסף, אבל מצביעים על כישרון ועל דמיון. יש במשחק הצעיר והטרי משהו מרענן, למרות תחושה של בוסריות כלשהי. לעיתים, כשצופים בהצגות של יוצרים בתחילת דרכם, קיימת תהייה מי מהם ימריא ויצליח. כך, גם כאן. כמה מהשחקנים הם בהחלט בעלי פוטנציאל.

בישראל ניתן לראות טרנדים שונים ומקבילים. תיאטרון רפרטוארי שמביא לנו את המוכר והידוע, שקספיר, חנוך לוין, עם מינונים של חדש. עולם גדול ורחב של פרינג' על גווניו השונים, חלקם מוצלחים מאוד, מעזים ושוברים מוסכמות בדרך ליצירת כללים חדשים, וחלקו לא שווה שיזכירו אותו, אבל יש בו התנסות. רובד נוסף הוא הצגות של בתי ספר ללימוד משחק למיניהם, ששווה לעקוב אחריהם כיוון שמהם יוצא חלק מדור העתיד שלנו, שכולל שחקנים, מחזאים ובמאים. לצד אלו, יש הצגות שהן בין לבין, יוצריהן יצאו ממסגרת אמנותית-לימודית וטרם נכנסו למסגרת אחרת, דרכם חפה מהטבעות רבות מדי אך יצירתם עדיין גולמית, עוד לא לגמרי שם אבל בהחלט בדרך. ההצגה "מג'אהדין ח'לק" עונה על ההגדרה הזאת. כהצגה שעברה תהליכי הבשלה שונים, היא עדיין חצי אפויה אבל בהחלט מגלה כישרונות של כתיבה, בימוי ומשחק.

"מ'גאהדין ח'לק"

מחזאי: ניר קומם

בימוי: רוני ברנט וניר קומם

שחקנים: דור אלמקייס, הדר גלזינגר, ליעוז הרוש, נועם טל, נטלי נאמן, גארי נופין, הגר פז והרן רודוי

מוזיקה מקורית: איתי עמרם

תפאורה ותלבושות: גילי קופר

תנועה: לני חסון

שירה: ענבל עמרם

פוסטר, וידאו ותוכנייה: עינת שרון והראל בן מלך

כדאי לעקוב אחר מועדים עתידיים בפייסבוק הקרוב לביתכם – לדף ההצגה הקליקו על הלינק