יש הוקוס ויש פוקוס

על ההצגה "הודיני"

מאת: אורית איזנשטיין

מישהו חכם אמר לי פעם "ציפיות יש רק לכריות", ומאז אני משתדלת לאמץ את המוטו הזה. כשהגעתי לצפות בהצגה "הודיני" של תיאטרון אורנה פורת היה לי קצת קשה להתמודד עם הפער בין הציפיה למופע קסמים מדהים ופעלולי היחלצות עוצרי נשימה לבין מה שקרה בפועל על הבמה – הצגה המספרת את סיפורו הנוגע ללב של ילד. על פי ההצגה, אריק וייס, שחי בעוני גדול ללא אב, מנסה לעזור לאמו בקיום היומיומי.

לילד המיוחד הזה, שמאוחר יותר שינה את שמו להודיני, קורה קסם. הוא נחשף למופע קסמים ואז הוא מגלה את התשוקה, את זו שהיא כזו גדולה שכולנו היינו רוצים שתהיה לנו – התשוקה למשהו שאתה לא יכול להמשיך בלעדיו וחייב שיהיה מרכז חייך. וכך, אריק הילד שלא שווה כלום ולא טוב בכלום, כמו שנאמר בהצגה, מוצא לו את המקום שלו בחיים ובעולם, זה שמרתק אותו, מסקרן אותו, המקום שהוא מאוד טוב בו עוד לפני שהוא בעצמו יודע על כך.

שום דבר לא הולך לו בקלות, הנערים בסביבתו מנסים לחבל לו בכל מהלך שהוא עושה והוא כמעט ומתייאש, אבל קם שוב על רגליו, מוצא פתרון וממשיך הלאה עד שלבסוף הוא מקבל את ההכרה הראויה לכישרונו. סיפור ההצגה מציב את הפוקוס על הדרך, ומביא אותנו עד לנקודה שבה אריק וייס הופך להיות הודיני הגדול. את ההמשך אנחנו כבר יודעים.

הודיני2 - כפיר בולוטין.png

הודיני. צילום: כפיר בולוטין

על פניה, ההצגה נראית פשוטה למדי, אך ככל שמתקדמת העלילה, חשיפת הרגעים המכוננים בחייו הצעירים של הודיני מרגשת ומעצימה, בעיקר את הקהל הצעיר. עיצוב הבמה המינימליסטי מוסיף לפשטות ההצגה, הבמה נקייה ומכילה רק מספר מבני עץ חשופים, אשר נפתחים או מסתובבים בכל סצינה וחושפים רקע אחר, כמו ביתו של אריק או קופת התיאטרון. קטעי הוידאו הקצרים של הקסמים, שצולמו במיוחד להצגה וסוגננו בהתאם לתקופה ומוקרנים מדי פעם על מבני העץ, מכניסים רוח חיה למראה החשוף. מוסיקת הרקע בסגנון שנות ה-20 תורמת לבניית האווירה התקופתית בנוסף לתלבושות ולאביזרים. סיפור תחילת דרכו של הודיני הנער מעורר השראה, מעניק שיעור חשוב לילדים על בחירת הדרך, התגברות על קשיים והאמונה בעצמך שנוצרת על ידי סביבה תומכת.

לאחר ההצגה, ניסיתי לבדוק מה חוות הדעת של קהל היעד – הצאצאית והנספחת האנתרופוסופית – והן הכריזו פה אחד: "היה כיף", שזו התשובה הרווחת בקרב ילדים בתקופת טרום ההתבגרות העסוקים בסליים ובפורטנייט כאשר נשאלים שאלות מציקות על ידי ההורים.

התבוננות בשתי הנלוות שמרגע שיצאנו מהאולם היו עסוקות במרץ בביצוע תרגילי הימלטות נועזים עם שרשרת פשוטה הבהירה לי שאכן "היה כיף" ואולי בעוד אי אילו שנים יקום כאן דור חדש של אמני היחלצות נועזים בהשראת ההצגה.

"הודיני"

תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער

מחזה: שירילי דשא ורועי שגב

בימוי: רועי שגב

משתתפים: איתמר שרון, איתן צלניק, הראל מוראד, אדי אלתרמן, ענת פדרשניידר, מאי מלר/סתיו אידיסיס ועמרי רווה.

תפאורה: נאוה שטר

תלבושות: אביה בש

וידאו: נמרוד צין

מוזיקה: איסר שולמן

תאורה: זיו וולושין

ייעוץ וייצור קסמים: איתן קלרר

שפה ודיבור: מרגלית גז

אביזרים: נרקיס אלבה

ע. במאי: גל שלום כהן

מועדים נוספים:

19.01.19 |  10:30, 12:00| אולם אסיא, מוזיאון ת"א לאמנות

01.06.19 | 10:30, 12:00 | אולם רקאנטי, מוזיאון ת"א לאמנות




ועכשיו, נעבור לפרסומות 🙂

באנר למרתה

זקוקים/ות לשירותי תוכן איכותיים? הקליקו על הלינק או על הבאנר לפרטים נוספים.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s